כשף

אוקי אני יודעת שהרבה יגידו שהעתקתי כי זה כשפות ויסודות ו.. קיצור תקראו ותבינו

פרק ראשון

"אם אני הצטרך להעביר עוד ארגז אחד אני ישתגע כאן" הזהירה הילדה את אביה, "אז כנראה אני הצטרך להסתדר עם משוגעת בבית " השיב.
הילדה נאנחה וחזרה להעביר ארגזים ממשאית ההובלות לבית.
הכול התחיל ביום אחד שהודיעו לה שני הוריה שהם עוברים דירה ללונדון.
"למה?" שאלה אמה מה רע בקנדה?!", ואימה השיבה, "מצבנו הכלכלי מתייצב מאוד בזכות העבודה של אבא. הבעיה היא שהעבודה בלונדון מאוד רחוקה ואבא לא יוכל להסתדר כך. אז החלטנו שעוברים ללונדון".
יום שלם חשבה אמה מה יהיה ומה יקרה בלונדון. ובלילה לא הצליחה להירדם,
לאחר ניסיונות רבים להירדם נכנעה אמה והבינה שלא תצליח לישון הלילה.
היא קמה מהמיטה שלה לכיוון המראה, שיער בצבע בלונדיני עם גוונים חומים בהירים, חלק עד המותניים, עיניים ירוקות עזות, עצמות לחיים גבוהות, עגיל באוזן ימין, שני עגילים בצד שמאל, הכול נראה אותו דבר.
'האם בלונדון אני השתנה?' חשבה לעצמה, לא! קול אחר עלה בתוך ראשה. 'אין סיכוי', חשבה לעצמה ונשכבה על המיטה, בלי לדעת כמה טעתה.
לאחר שלושה ימים.
"נו אמה צריך לקום עוברים ללונדון", אמה קמה בעייפות, וארגנה את עצמה, ריסנה את שיערה הסתור מהשינה בקוקו גבוהה. הלכה למטבח לאכול משהו ולעזור לאימה ואביה בהובלת הארגזים למשאית. לאחר כמה שעות היא הייתה במכונית G.M.C המרווחת שלהם והתחילו לנסוע לכיוון לונדון. לאחר שעתיים
הם הגיעו לבית גדול מאוד בעל שתי קומות ועליית גג. "למה אנחנו צריכים בית כזה גדול?" שאלה אמה. "חשבנו שזה ייתן לך הרגשה אחרת" ענה אביה, אמה הביטה בו בשאלה, "סתם צחקתי" התבדח "יש ארבעה חדרים בקומה השנייה, אחד לך, אחד לנו, אחד למחשב ואחד לשירותים ולמקלחת. ובקומה הראשונה יש סלון, מטבח, ועוד חדר משפחה. והעליית הגג תשמש כמחסן" סיים. "וואו" ענתה. "ועכשיו אחרי שסיימתם את השיחה בואו להביא עוד ארגזים" הציצה אימה של אמה. "יש מחר בית ספר " אמה נשפה בעצבנות ועלתה לחדרה להתארגן לשינה. היא נשכבה במיטתה ומיד נרדמה, חולמת על חברות חדשות וחברים חדשים עד הבוקר. למחרת היא קמה ומיד החלה להתארגן סירקה את שיערה הארוך והשאירה אותו פזור, לבשה שורט ג'ינס משופשף וגופיה לבנה שהדגישה את גיזרתה הרזה. לאחר סדרת הסברים מאימה איך להגיע לתחנת האוטובוס. אמה יצאה, ומאות עיניים ננעצו בה.