מעלית הזמן-פרק ראשון

אורן התעורר בבהלה וניסה ממושכות להסדיר את נשימתו לשווא.
הוא נזכר שהוא היה צריך להיפגש עם הילה וביחד הם יתקדמו אל מעלית הזמן.
יותר מאוחר יצטרפו אליהם קינן וליעד, שהם גם אמרו שהם יאחרו קצת.

כשאורן עמד ליד הדלת והרהר טיפה עם עצמו. הוא לא הישיר מבטו לעבר המראה שעל הקיר.
כשהוא יצא, הוא הבחין שכבר הילה שלחה לו הודעת וואטאפ קצרה: כבר יצאת, אני מחכה לך בחוץ. הילה.
כן, כך אורן כתב לה תשובה וחיכה שהיא תשיב לו שהיא אכן קיבלה את ההודעה שלו.
כשהוא ירד במדרגות, היא נופפה לו לשלום מרחוק ושלחה לו נשיקה באוויר.
הוא עמד לידה וחייך אליה חיוך קצר. הילה משכה בכתפיה בהרהור והעיפה לעברו מבט חטוף.
הם התקדמו והלכו כששניהם שותקים ולא מביטים זה על זו .
כשהם הגיעו אל מעלית הזמן. אורן ניגש אל הדלפק כדי לקבל את הכרטיסים. הילה התיישבה על אבן ושקעה לה בהרהוריה.
היא ראתה את קינן וליעד מתקדמים בצעדים גדולים לעברם.
" היי!" אמרה ליעד בנחמדות וחייכה חיוך שובב אל הילה התיישבה על האבן והביטה בה במבט בוחן.
" נו,את באה? צריך לשלם כשאנחנו נכנסות!" האיצה בה ליעד.
" כן, בטח. אני באה." אמרה הילה בהרהור וקמה ממקומה כדי להדביק את קצב הליכתה של ליעד חברתה.