עיר של גיבורים- פרק 10- הפתרון

Amora 30/06/2016 864 צפיות 7 תגובות

"אתה שקרן גרוע."- נטשה רומנוף, האלמנה השחורה

"מהחלל?" טאי התקשה להבין את מה שדאש הרגע אמרה להם על הבחורה, הנערה, הזרה שהגיעה כאורחת מהמקום הכי לא צפוי לטעמו של אף אחד מהם. מחוץ לעולם הזה, רחוק משם, בגלקסיות אחרות.
הוא הצליח להבין איך רומנוף וברטון הגיעו כל כך מהר, אבל היא? טוב, יכול להיות שהמדע והטכנולוגיה ששם שונים ממה שהכיר כאן, בביתו, אפשר לומר- בכדור הארץ, אז אולי יש בזה מעט היגיון.
"כן, הגעתי לכאן בשליחות פיטר קוויל, הידוע בתור סטאר-לורד, לעזור לכם," הנערה, אלכס שמה, אמרה בגאווה ובחיוך גדול. "ה- נוקמים." עיניה נצצו כשאמרה את שם קבוצתם החדש. "וואו, אני לא מאמינה שבאמת אמרתי את זה." היא דיברה לעצמה בקול שקט.
"גם אני." אדם ברטון הוסיף.
"השם הוא אלכסנדרה פטרס, אבל אתם יכולים לקרוא לי אלכס." היא הציגה את עצמה כראוי.
"טאי רוג'רס." הוא ניגש אליה ללחוץ את ידה, והופתע מאוד כאשר במקום לעשות כמוהו, היא רק בהתה בידו בעיניים גדולות וקפאה במקום. הוא היה יכול להישבע ששמע מעין ציוץ חלוש שהגיע ממנה. "את בסדר?" הוא היה חייב לשאול.
אלכס הרימה את מבטה אליו. "הו, כ-כן." היא השיבה וצחקה. "אני פשוט- קצת- מתרגשת, זה הכל."
"זה לגיטימי." הוא אמר. "אני מניח."
אלכס הנהנה ולחצה את ידו בכוח שדי בא אליו בהפתעה.
"זו הנחה מפוקפקת." אליה מלמלה לעצמה.
"טאי." טסה פנתה אליו והוא הסב את תשומת ליבו אליה. "מה היא עושה כאן?" היא הפנתה את מבטה אל הייזל שעמדה יחד עם מק ואדם קרוב לכניסה.
"היא," הוא התקרב אליה. "עוזרת לנו."
"באמת?" טסה כיווצה את עיניה בספקנות רבה.
"אנחנו זקוקים לכמה שיותר עזרה." הוא הזכיר לה. "אמרתי לה שתיזהר לעשות משהו לא במקום."
"כי זה משהו שתמיד עצר רומנוף." טסה נאנחה.
"בשביל טוני." הוא אמר לה. "תשימי את מה שקרה בצד."
טסה נשכה את שפתה ועיקמה את פיה. היא העיפה מבטים בוהים לצדדים לפני שחזרה לדבר אל פניו. "בסדר." היא החליטה להסכים למרות שהיה מודגש על פניה חוסר הרצון שבכך. "בשביל טוני."
"תסלחו לי, סודות בחברה!" אדם הרים את ידו כדי שישימו אליו לב, כאילו שהקריאה שלו לא הייתה מספיקה. "אבל ככה אתם תמיד, מדברים ולא עושים כלום?"
"מי זה?" טסה שאלה את טאי. "ברטון?"
"אדם." אמר.
"רואים." העירה.
"אמרת שיש לך תוכנית, אדון קפטן?" אדם שאל אותו.
"בלי אדון. או קפטן." טאי ביקש. "ו-כן. יש לי משהו."
"אנחנו מחכים." הוא דפק על פרק כף ידו כמסמן לו למהר עם העניין. מק הסתכל עליו במשך הזמן שדיבר, ולאחר הדברים האחרונים שיצאו מפיו, פשוט נאנח, גלגל את עיניו והתרחק ממנו. הוא כבר מיצה את האופי שלו. התור של השאר יגיע בקרוב.
"בואו לחדר הבקרה." טאי אמר לכולם ופנה לצאת מהחדר. האחרים הלכו אחריו מבלי לשאול שאלות. הם יקבלו תשובות עוד מעט, כל אחד מהם ידע את זה, זה היה ברור.
טאי הלך בראש הקבוצה. בניהם שרר שוב שקט. כל אחד התעסק בשלו. אלכס בחנה את כולם שוב ושוב כדי להיות בטוחה שזה אכן אמיתי. טסה בדקה את הייזל כל כמה שניות, ובשניות האחרות חזרה להסתכל על המספר שהקפטן כתב על ידה כדי לנסות לפענח את המשמעות שלו. אדם הסתכל על הדרך ובדק אותה בקפידה, על פניו נמרח חיוך שובבי עדין. אליה הייתה אדישה וחסרת מוטיבציה כהרגלה. הייזל ומק היו סתם אדישים, או לפחות נראו ככה. דאש רק חיכתה שיגיעו כבר כי לא יכלה לעמוד יותר בלחץ הזה. טאי היה שקט, הוא בעיקר חשב.
הם הגיעו לדלת החדר המיועד כדקה לאחר שיצאו אליו. הוא מוקם קרוב, באותה קומה. כמו לכל חדר חשוב בבניין, גם חדר הבקרה היה מוגן במערכת אבטחה, והיא כללה לוח מקשים לקוד ספרות סודי וסורק טביעת יד.
טאי הסיר את כפפת העור האדומה מידו הימנית והניח אותה על הסורק כדי שיזהה אותו, ובכך ייתן לו גישה להפעיל את הכפתורים שיפתחו את הדלת.
הוא הקיש את שש ספרות הקוד שפתחו לפניהם את הדלת. כולם הסתכלו עליו, כולם כולל טסה, שהתעמקה יותר מהם במה שעשה.
"רגע," היא מלמלה לעצמה בעיניים גדולות. "כן, זהו זה." היא פנתה אל טאי בזריזות והודיעה לו מיד. "תעשו את מה שלא תעשו בלעדיי, אני חושבת שאני יודעת מה אבא שלך ניסה לומר לי."
"באמת?" הוא הספיק לשאול רק את זה, והיא כבר חזרה על עקבותיה והתרחקה מהם. כולם הסתכלו עליה הולכת חזרה. רק דאש פתחה את פיה.
"לאן את הולכת?" היא הציצה אליה מתוך הקבוצה בסקרנות שאפיינה אותה תמיד.
"אני, אה," טסה לא הייתה בטוחה איך להסביר לה את מה שלא רצתה לחשוף בפני כולם. למזלה, זה לא בדיוק נדרש לדאש כדי שתחליט, כי את ההחלטה כבר קיבלה ברגע שטסה עברה על פניה לפני כמה שניות קצרות.
"הא, לא משנה, אני באה איתך!" היא לא נתנה לה לסיים את הדברים בכל מקרה וכבר קפצה בין השורות לכיוונה. שתיהן הלכו במסדרון לצד הנגדי ועזבו את השאר בשלב זה.
טאי הסתכל עליהן כשהתרחקו, יכול להיות שאפילו די קפא במקומו, כי חזר לשים לב לדברים שסביבו רק כאשר אדם ברטון עבר אותו ביוזמתו ונכנס לחדר ראשון בקריאה קלה ופשוטה.
"קדימה." הוא אמר בקוצר רוח ויד מונפת למעלה. אחריו נכנסו גם האחרים, ועברו על פניו של טאי, שמלהיות הראשון, זה שבעצם פתח את הדלת, הפך למאסף השיירה. לו זה לא היה ממש אכפת, העיקר שיצליחו לגלות את תעלומת ההתנקשות בבניין, כפי שרצה.
הוא פסע קדימה לתוך החדר, והדלת נסגרה אחריו.
המקום היה כמעט ריק. קירות החדר היו עשויים בטון חלק צבוע אפור, הרצפה מרוצפת אריחים גסים, ובסופו ניצב שולחן מגע גדול שמעליו שלוש מסגרות מסכים שחורים. ברגע שיפעילו אותם, יוכלו להסתכל על סרטי האבטחה של המצלמות שהוצבו בתוך כל חדר במבנה (מלבד חדרי השירותים, כמובן).
איך הם לא חשבו על זה קודם? טאי תהה לעצמו בשקט ברגע שהרעיון עלה לו לראש. זה דבר בסיסי שכל אחד במצב שלהם היה חושב לבדוק. יכול להיות שבעקבות כל מה שקרה, הם לרגע שכחו מהאפשרות הפשוטה הזאת.
אסור שזה יקרה שוב.
טאי בדק את השולחן בקפידה, מלמעלה ומלמטה, ודי התקשה למצוא את המתג שידליק אותו. הוא אולי לא נולד לפני יותר ממאה שנה, אבל זה לא אומר שטכנולוגיה זה הצד החזק שלו. כולם חיכו רק לו. זה כבר הפך להיות מביך.
"תן לי." הייזל ביקשה ממנו, והתקדמה לעבר השולחן. היא העבירה את ידה מתחת לשולי הקצה המתכתיים שלו, ומצאה את השקע עליו היה עליה ללחוץ.
כשהסתכל עליה עושה את זה בפשטות כזאת, טאי האדים. הייזל העלתה חיוך בגלל זה. אפילו שבכלל לא טרחה להסתכל עליו, היא ידעה שזה מה שקורה.
היא התחילה להתעסק עם התוכנה שנראתה לו מסובכת כל כך בזריזות שבעיניו הייתה בלתי אפשרית. לא לרומנוף, כנראה. לאחר מספר קצר של שניות, נפתחו חלונות הוידאו של כל מצלמות האבטחה של הבניין.
אחת הציגה מסך שחור. זו הייתה המצלמה של המעבדה, שם הותקפו טוני וברוס. זו המצלמה עליהם היו צריכים להתמקד.
"אני אריץ את זה לאחור." היא הסבירה לכולם וכך עשתה. התמונה המשיכה להיות שחורה במשך כמה שניות, ואז חזרה להציג כראוי, בהילוך אחורי ראו איך טוני וברוס קמים משכיבתם על הרצפה- בהילוך אחורי, זאת אומרת, הם צפו בהתקפה עליהם.
"תחזרי רגע." טאי ביקש ממנה. "אחרי שהם נופלים."
"אוקיי." היא אמרה ועשתה כדבריו. עכשיו, על המסך, הוצגו שוב טוני וברוס מעולפים, ובשנייה או שתיים לאחר שנראה היה כאילו התמונה קפאה צץ עוד משהו ברקע.
המתנקשת העבירה את רגלה מעל לגופו של טוני ופנתה להראות את עצמה בפני המצלמה. היא הרימה אליה את ראשה. היא ידעה איפה שמו אותה. שיערה האדמוני היה אסוף בתסרוקת קוקו גבוה מרושל, ועיניה האפורות הבריקו כשהסתכלו ישר אל הצופים בה.
היא העלתה חיוך קטן על שפתיה והוציאה את נשקה מנדן החגורה השחורה שלה שתאם לחליפה שלבשה. היא כיוונה אותו לעדשה, וירתה ירייה אחת שקטה.
התמונה נעלמה שוב.
את אף אחד זה כבר לא עניין. כולם התרכזו כרגע באותה מתנקשת שעמדה יחד איתם באותו החדר.
"הייזל…" טאי פנה אליה והתקשה להאמין. "זו הייתה את?"


תגובות (7)

זה פשוט לא פייר!!!! את לא יכולה להשאיר אותנו במתח כזה שבוע שלם!!!!
אני מבקשת… לא אני דורשת המשך!!!

30/06/2016 16:57

    סורי, אבל כבר עברנו על זה… את יודעת שההמשך יגיע רק שבוע הבא! XP

    30/06/2016 17:43

הייזל… הייזל… הייזל…
משהו לא מסתדר לי(כל עוד היא לא מתכוונת להילחם עכשיו בכולם בחדר, מה שנראה קצת לא סביר) – אם הייזל התנקשה בטוני ובברוס, למה שהיא תעזור לטאי עם המצלמות, ותביא אותם לרגע המצולם של ההתנקשות? מישהו התחזה אליה???
סביר בהחלט…
אבל אני אוהב מאוד את זה שהייזל משחקת בשני צדדים, ושלא ממש בוטחים בה שם.
ובא לי כבר לדעת מה מקור המריבה בין הייזל לטסה!
יואו, דאש ממש נדחפת. מי ביקש ממך להצטרף?
אני מאמין שמישהו התחזה להייזל(או שיש לה סיבה ממש טובה), כי לא נראה לי שהיא עכשיו תנסה לברוח… היא בהחלט הייתה יכולה להילחם בחלק מהנוכחים אבל זה יותר מדי, אפילו בשבילה.
רק שניה, גם אליה נחשפה לקרינת גמא? גם היא יכולה להפוך ל"מפלצת ירוקה ועצבנית"(סלחו לי אם זה לא הציטוט המדויק)???
היה יכול להיות מצחיק, אם כשאלכס הייתה אומרת שהיא בשליחות של פיטר קוויל, סטאר לורד, מישהו היה שואל "מי?!". מתאים לאדם לעשות את זה. XD
בינתיים, אני מחבב את טסה, הייזל(ברור!), אדם ואליה. יש עוד דמויות שאמורות להצטרף(מה עם היורשים של דרדוויל וד"ר סטריינג' שכתבתי? הם נכנסו בסוף?)???
מהתשובה שכתבת לDramas Queen, אני מניח שהפרק הבא(אפרופו פרק, שכחתי לגמרי – הפרק היה מעולה כרגיל. אהבתי את זה שיצא לך להתעכב קצת על כל דמות. זה היה מאוד נחמד לדעת מה כל אחד מרגיש כרגע.) יעלה רק בחמישי… אז אני לא אנסה לזרז אותך ורק אגיד, שאם במקרה יוצא לך, תנסי לעלות קצת יותר מוקדם, בבקשה.
תודה, בכל מקרה!
שאני נכנס לאתר ואני רואה שהעלית פרק, זה לגמרי משמח!(ואם הייזל מוזכרת, אז בכלל. D:)
שוב, פרק טוב. ושוב, אני חופר. וופס.
(אם יש טעויות זה כי אני מהפלאפון)

30/06/2016 19:00

    חחח תודה! ^^ וזה בסדר, אני אוהבת חפירות *-*
    ו…אמממ… לא יכולה להגיד כלום!
    הו, והקטע עם ה"מי?" הוא כל כך טוב! למה לא כתבתי אותו? למה לא חשבתי על זה?? ;0; לא נורא..
    הדמויות האחרות שכתבת כנראה יופיעו בשלב מאוחר יותר (כנראה ממש מאוחר 0-0) כי תחשוב על זה שעדיף שאני אכתוב את היורשת של סטריינג' אחרי שאצפה בסרט XD
    ו-טוב, בקשר להעלאת הפרקים… אם הייתה לי אפשרות להקדים, הייתי, אבל אין מצב לזה, אז… >.<

    30/06/2016 19:11

    וואי עזוב כבר את דאש היא אחלה דמות… -_-"

    30/06/2016 20:01

    כן, אתה ממש אנטי נגדה 0-0
    ואתה גם לא מגיב על מצוד הנבלים :<

    30/06/2016 20:22

קצת אנטי, כן.
אבל היא פשוט לא סוג הדמויות שאני אוהב.
ועכשיו ברצינות – ממי ביקש ממנה להצטרף?!?!?
אני שונא שאנשים עושים דברים על דעת עצמם ככה…
לא הגבתי רק על שני פרקים. ואחד מהם העלית היום! אני מצטער, כל פעם שרציתי להגיב זה יצא זמן לא טוב. אם אני אמצא זמן, אני אגיב.

30/06/2016 23:41
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך