שונה
"קבלו את המתמודדים שלכם …ולקרב!!"
אריסטו וגאגנו עלו לזירה.
"אני לא מתכוון להחליף אתך מילה" אמר גאגנו בזמן שהוא ואריסטו מסתובבים במעגלים ומחכים למתקפה אחד של השני , "תבין , אתה חייב לדבר איתי , אנחנו דואגים לך מאוד…" , אריסטו תקף ראשון , זינק על גאגנו וביצע חניקת יד, "אם אתם דואגים לי , למה לא דאגתם לי שם , מול אבא כשהייתי צריך" נזף גאגנו ובו זמנית השתחרר מחניקת היד "אתה יודע שלא יכולנו , אבא היה מגרש גם אותנו , העדפנואוו" אריסטו קיבל אגרוף מסובב לפנים מגאגנו , "אוו זה היה אגרוף קשוח , צעק המנחה" , "הא הא הא" , צחק אריסטו "עכשיו אנחנו מתחילים לדבר" ונתן לו בעיטת כוח , "העדפתם מה??" שאל בזמן שהתחמק , "העדפנו לתת לך לעזוב ואז לעקוב אחריך , אבא היה מגרש אותנו גם או יותר גרוע מזה" , "תשתוק כבר" צעק גאגנו וביצע קרן אור "אני לא מאמין!!!" צעק המנחה "גאגנו השתמש בקרן אור!!! זה אחד הדברים הנדירים שאפר לעשות!!!" , "אל תגרום לי להגיע לרמות כאלה" אמר אריסטו בקול מאיים , "נראה אותך , פתאום יש לך את האומץ להראות חזק אה", "אתה ביקשת" ענה לו אריסטו , שניהם ביצעו מכת לבה ארוכה וממושכת במשך 7 דקות שלמות , "אנחנו עדים לקרב הכי טוב שהיה פה איי פעם" אמר המנחה בהתלהבות "איזה לוחמים מרשימים!!" הוסיף. "אתה באמת התחזקת אה גאגנו , כנראה שהגירוש העלה בך את רמת הכעס והכוח , רמה של גוואזטרו אמתי" , "תסתום את הפה שלך" כעס גאגנו , "אולי ההחלטה של אבא לגרש אותך דווקא הייתה טובה" , אמר , "תשתוק" צעק גאגנו והכה בו מכת רוח . "קדימה , הכה אותי!!" צעק אריסטו בזמן שהוא מנסה להתחמק ממכת הרוח , " נו קדימה , אתה יכול יותר מזה , הריי אתה גוואזטרו" , "וואו איזה מכה משולשת" אמר המנחה , גאגנו הזיע כמו שלא הזיע בחיו , עיניו היו חשוכות , אגרופיו היו לחוצים ושרירי בלטו . הוא התנשף לאט כאשר היה על אריסטו השרוע של הרצפה. "נו, עשה זאת , חסל אותי , גמור עם זה." גאגנו נראה כטוען את כל אנרגיית גופו לתוך אגרופו , מתוף האגרוף יצאו אורות וצבעים , הוא הניף את ידו באוויר , "הרוג אותי!! תהיה גוואזרטור!!" צעק אריסטו. פיצוץ אדיר נשמע ברחביי מערכת השמש הנצחית , עשן חסם את ראות הזירה , הייתה דממה , כולם שתקו והיו בשוק ובהלם . כשהעשן התחיל להתפזר ראו את גאגנו באותה תנוחה כמקודם על אריסטו הפצוע על הרצפה , אריסטו היה מעולף לגמרי וחור היה בחלקת הזירה ליד ראשו. "לא גוואזרטור כמוך" ענה גאגנו . הוא בחר שלא להרוג אותו , למרות שיכל בקלות . גאגנו קם , הביט באחראי הבר ואמר "החוב סגור" , הוא התקדם לכיוון סקארדיאה וקרימבו ואמר "הולכים" כשמבטו כעוס וממוקד ביציאה.
תגובות (1)
זה נכתב כאילו זה בסרט.
כשמספרים סיפור בכתב, צריך לתאר קרבות בצורה שונה.
אני אוהב את התיאור האבסטרקטית לדוגמה: 'אריסטו נסוג לאחור'. לא צריך לפרט איך בדיוק הוא נסוג כי הקורא משלים מהדמיון.
ויש את כל הרגשות הפנימיים שלא באו לידי ביטוי בסיפור שלך.
בהצלחה :)