המעורב (פרק 1)

ניקוי ראיות

ג'ונג הלך בסמטה הצרה והרהר, הוא כמעט ולא שם לב לערמות הזבל שהצטברו בסמטה או לריח המעופש.
הדרך הביתה הייתה ארוכה, והתארכה עוד יותר כי בחר בדרך זו, הוא לא רצה עוד דיווחים, אנשים ומשטרה, הוא התעלם מכך שחובתו כחוקר משטרתי היא לפתור עוד תעלומות, והוא עוד היה המצטיין שבחוקרים, ופתר המוני תעלומות קטנות, ואחדות גדולות.
הוא שם לב שכל שנה הגיעו עוד ועוד תעלומות, הוא לא ידע אם הפשעים מדרדרים בעיר או שהוא מקבל עוד חשיבות, זאת גם הייתה תעלומה.
אך מה שהטריד אותו יותר מכל היה שטף תעלומות שקרו בכפרים או בעיירות, על חטיפת אנשים, כשהגיע לכולם היה נדמה כאילו עבר שם טורנדו מלא סכינים, ובכולם היו אזורים שרופים, אף שלא היה סימנים קלושים לסופות במזג האוויר.
מאז שהבינו שכל המקרים קרו מאותו גורם, הצטרפו אליו 15 חוקרים, וחמש מהם כבר מתו בתאונות, אחד ללא בלמים ברכב, אחד בהתפוצצות ברכבת, אחד בתקלה בלונה-פארק עם בנו ואחד נהרג מפורץ שגנב את המכונית שלו, והכול רק בחודש אחד של חקירות, שלא הניבו פרי.
הוא ידע שקיימת סכנה לחייו, אך ידע כיצד להתמודד עם זאת, ולבש בגדים עם חלקים חוסמי קליעים, מכיוון שהיה במשטרה הצטייד גם ברובה ועוד כמה אמצעי זהירות.
הוא ידע להתמודד עם זה, כבר שני פושעים ניסו לנקום בו, בשני המקרים יצא חיי.
לפתע צללית נראה על אחד הבניינים, אך הוא כבר ידע שיופיע, הוא שלף את האקדח וכיוון, היצור בצל הסתער לעברו והוא ירה והתחיל לברוח.
הוא שמע גוף כבר רודף אחריו, הוא עצר וירה פעמיים נוספות, הצל הופיע מאחוריו.
כשהסתובב וירה גילה שחצי מחולצתו ורוב מגן הברזל בבטן אינם, וראה חתך חד של להב, הוא התפלא על חוזק הלהב.
הוא ירה עוד ועוד כדורים ותהה איך שורד האדם או מה שלא יהיה שמוסתר ע"י הצל את הקליעים.
הוא החליט לנוס על חייו.
הוא שמע קול נפץ עצום והכל השתתק, והוא שמע רק את הרוח מנשבת על פני.
הוא לא ידע כמה זמן רץ, אך לא נדמה הזמן כנצח, לבסוף נרגע ונעצר.
בקול נפץ נחת היצול לפניו, חושף ניבים באורך חצי זרוע.
"מה אתה?" ג'ונג שאל.
המנורה נדלקה והאירה אור מועט, והוא קיבל תשובה לשאלתו.
רק מחשבה אחת עברה במוח לפני שצלל אל הריק: האגדה אמיתית