הניצודים-פרק3 (הנשף)

ג׳ק שאף את האוויר הקר. שלג כיסה את השוק, בעלי הדוכנים נסוגו לבתיהם.
״לאן אנחנו אמורים ללכת עכשיו?״ שאלה שלגייה, היא פתחה את דלת הצריף. ״עלינו לעזוב עכשיו.״
הברדס שלה כיסה שמלה בגוון כחול כהה ממשי ואת שיערה, כמה פתיתים צנחו עליה.
אליס צצה מן הפתח, מפהקת. היא נראתה מבועתת. ״מישהו-מישהו בתוך הצריף…״
ג׳ק מיהר להיכנס בחזרה אל הצריף, אחריו אליס ושלגייה. 
לא היה אף אחד בתוכו.
״בטח דמיינת את זה, אליס,״ אמרה שלגייה. ״מה ראית בדיוק?״
״את זה!״
זה היה נער, תווי הפנים שלו נטולי גיל. היה לו שיער חום ופרוע ועיניים ירוקות ענקיות, הוא לבש בגדי הסוואה ירוקים וחייך חיוך רחב.
״מי אתה?״ ג׳ק נעמד בעמדת התקפה.
הנער צחק, צחוק שגרם לג׳ק לפרוץ גם הוא בצחוק, וכך קרה, גם שלגייה צחקה, צחוק פעמונים. אליס צחקקה ומפרקה את ג׳ק בניסיון לעשת אותו.
הנער פסק ואמר, ״פיטר פן, נעים להכיר; ומי אתה? את? אם יורשה לי לשאול, את אליס, נכון? שמעתי עליך המון. לא פעם ביקרתי בארץ הפלאות.״
פיטר פן נעלם בהבזק אבק נוצץ וכסוף והופיע כשהוא יושב הפוך, מרחף באוויר.
״למה אתה נמצא כאן?״ שאלה שלגייה.
הוא חייך בתחמנות ונעלם פעם נוספת. ״כדי להזמין אתכם לנשף כמובן.״
״נשף?״ אליס זקפה גבה. ״אני לא מבינה…״
״הנשף של הנסיך אגדתי כמובן,״ אמרה פיטר בחביבות, זרועו חובקת את שלגייה. ״אני אלווה אותך, נסיכה.״
הבזק אור האיר את החדר, הם נעלמו.

ג׳ק פקח את עיניו, הוא עמד במרכז אחוזה רחבת ידיים, נברשות זכוכית ושולחנות עמוסים מכל טוב הוצבו בכל מקום, קערית פונץ׳ גדולה ופסל קרח שעיטר אותה, הצורה שלו כצורתו של גבר נאה ומרשים בחליפה. ג׳ק הביט סביב.
יצורים מכל אגדה ששמע עליה היו שם, הוא בחן את מלבושו; חולצה מכופתרת ושחורה ומכנסי ג׳ינס חלקים. 
שלגייה ואניס עמדו משני צדדיו, אליס לבשה שמלה נפוחה ותכולה, שמלה בצבע טורקיז 
שהותאמה בדיוק למידותיה של שלגייה. היא נראתה נפלא, פרח נשזר בשיערה.
דוב מגודל חצה את הרחבה והדף את ג׳ק.
״אבא דוב,״ אמר ג׳ק. ״אני שמח לראות אותך, מה עם אימא דובה?״
הדוב התעלם והביט בו בתהייה, הוא המשיך להתקדם.
פיטר ריחף מסביב לרחבה, הוא הביט בכולם וחייך בשובע רצון.
נערה יפת תואר פיזזה ברחבה, לצידה עמד יצור משונה, פרווה חומה מעטרת את גופו, הוא לבש טוקסידו מהודר ועיניו היו מצומצמות, חריצים קטנים צהובים. לנערה היה שיער חום בהיר ועיניים ירוקות כדשא. היא הביטה ביצור ברוגז ורקעה ברגלה, כאילו היא רוצה לרקוד איתו אך אין לה אומץ.
״שלום,״ היא התקרבה אל ג׳ק. ״אני אשמח לרקוד.״
ג׳ק נד בראשו. ״לא תודה.״
הנערה נראתה נרגזת יותר ויותר, היא בעטה בירך היצור, או יותר נכון היה לכנותו חיה.
ג׳ק הבין מי הם: היפה והחיה! זו בטח בל, והוא דחה את ההצעה שלה.
לפני שהספיק להגיד משהו בל פנתה לרקוד עם נער גבוה בעל שיער חום-ירוק, רזה כמ מטאטא.
אליס חייכה אליו. ״האם זה פינוקיו או שעיני מטעות אותי.״
״זה הוא,״ השיב ג׳ק. ״מה העניין?״ שאל. ״לא ראית אותו מעולם?״
״השתתפתי בנשף של אגדתי,״ אמרה אליס. ״משעמם, וכל כך… אגדתי!״
כולם סובבו את עיניה לכיוון גרם המדרגות שהוביל לקומה העליונה, ירד ממנה גבר, אותו האחד שבפסל הקרח. הייתה לו בלורית שחורה משוחה בג׳ל וגלימה ארוכה וירוקה כאזמרגד. שלגייה הביטה בו כמוקסמת.

————————————————————————————

שלגייה זקפה את סנטרה מעל ההמון. היא הביטה בנסיך בעניין רב.
״ברוכים הבאים לאירוע, האירוע שלי,״ אמר. ״היום אנו חוגגים את שלושת השנים בהן מלכתי על הממלכה שלנו בדרך רבת משמעות, האין אני צודק?״
שלגייה התחמקה משם אל חבריה, אך מישהו עצר אותה; היו לו ידיים שמנות ועור ורדרד, שפם חום מעטר את שפתו. לפתע צורתו התעוותה, הוא הפך לחזיר.
״לאן את חושבת שאת הולכת?״
״אני-״
״האדון רוצה לרקוד איתך.״
האדון?
הנסיך חצה את הרחבה ואסף אותה בזרועותיו. ״נעים להכיר אותך… הממ…״
״שמי אורורה,״ שיקרה שלגייה. ״היפיפיה הנרדמת.״
״סלחי לי עלמתי, אך אורורה נמצאת במסיבה זאת, אני עצמי הייתי בן זוגה לפני כמה שבועות עברו. מי את?״
שלגייה ניסתה להתחמק ממנו אך הוא לפת את זרועותיה. היא צעקה לעזרה בתוך מחשבותיה: ג׳ק!
הנסיך צחק. ״גלי לי, דבר לא יקרה…״
״אני-״ היא הביטה בעיניו. ״שלג…״
״שלג!״ צעק ג׳ק, הוא משך אותה מזרועות הנסיך אליו. ״מה קרה לך? הוא פגע בך?״
״לא.״
הנסיך אגדתי הנהן ברצון. ״ג׳ק, ג׳ק קוטל הענקים. לא ציפיתי למצוא אותך עם יפיפייה כמו שלג, מי היא בכלל? אתה יודע?״
״תסתום את הפה ,אגדתי.״ השיב לו ג׳ק. שלגייה נשרכה אחריו אל צד הרחבה. ״שלג, מה קרה לך? את כל כך…״
״טיפשה?״ הציעה.
״יפה וטיפשה,״ ג׳ק צחק.
אליס התקרבה אליהם, מצביעה על אגדתי.