The_Real_Me
זה סוג של פרק מעבר לפרק הבא אז סליחה אם הוא משעמם... אבל הוא נחוץ.. נראלי. וסליחה שלקח לי הרבה זמן הייתי בתקופה של מבחנים אבל עכשיו כבר כמעט חופש (יאי) אז אני אפרסם פרקים יותר מהר :)
ותודה ללילי על השם של האינדיאנית :)

אבק כוכבים פרק 7

The_Real_Me 15/06/2012 612 צפיות 5 תגובות
זה סוג של פרק מעבר לפרק הבא אז סליחה אם הוא משעמם... אבל הוא נחוץ.. נראלי. וסליחה שלקח לי הרבה זמן הייתי בתקופה של מבחנים אבל עכשיו כבר כמעט חופש (יאי) אז אני אפרסם פרקים יותר מהר :)
ותודה ללילי על השם של האינדיאנית :)

פקחתי את עיני והסתכלתי על תקרת האוהל. היא הייתה למעשה בד חום, שבמבטו מקרוב נראה כמו עור של חיה, שנמתח למעלה והשאיר חור בקצה- בדיוק באמצע האוהל, מעל מדורה, ונתן לעשן לצאת מהאוהל.
לפתע נשמע צרחה "סבתא! סבתא! זה קם! זה ער!" ילד שחום, בעל עיניים שחורות גדולות הצביע עליי בעודו ממשיך "זה חי!" ולאחר מכן רץ ויצא מן האוהל.
לא יכולתי שלא להעלב. זה? ממתי אני "זה"?
לא היה לי הרבה זמן לקלל את הילד הקטן בראשי כי בדיוק אז נכנסה אישה זקנה, שאני מניחה שהיא סבתו של הילד. עורה היה שחום ומקומט ועיניה קטנות אך אדיבות. שערה היה ארוך וקלוע לאלפי צמות קטנות ועליו התנוסס סרט של נוצות. נוצות אינדיאניות.
"מי את? איפה אני?" שאלתי.
"אני נחל-זורם, ראש שבט האלפצ'יו. והשאלה היא לא איפה את נמצאת, אלא לאן את רוצה להגיע."
לא היה לי כוח לחידות שלה. "למשולש ברמודה" אמרתי בטון מתחצף.
"המקום הזה לא מתאים לילדה שברירית כמוך, או לחבר שלך. הוא יהיה בסדר דרך אגב, רופאי השבט מטפלים בו יפה מאוד"
נשמע שכל מה שאמרתי בכלל לא הפתיע אותה. שכלום לא יפתיע אותה.
" לא אכפת לי מה דעתך. את יודעת איך להגיע לשם?" במחשבה לאחור אולי הייתי יכולה להיות יור אדיבה אחרי שטיפלו בנו פה כלכך יפה. זה הרי לא אשמתה שהמטוס התרסק.
" אני אשלח את נכדי שיוביל אתכם. אבל תיזהרו. אומרים שבאמצע האגם שוכן אי קטן ובו המדרגות לגן עדן. אומרים שהן מגיעות עד הכוכבים. ולכן כל מי שניסה להתקרב לאמצע המשולש לא חזר. אף אחד לא חזר." היא אמרה בקול שלו. מידי. ויצאה.
עיני אורו אמרה את החלק האחרון, החלק עם הכוכבים. אני צריכה להגיע אל אמצע משולש ברמודה. זה לא צריך להיות קשה מידי. נכון?

כעבור שעה כבר מצאתי את עצמי עם קאי והילד הקטן שהחליט שאני "זה" ליד ים ענק, סוער, ומאיים.
קאי, לעומתי, לא נראה מודאג בכלל. הוא גר בהוואי הרי, סערה קטנה לא מטרידה אותו.
"איך אנחנו מגיעים לאמצע?" שאלתי את קאי כשהילד הקטן הלך.
"לאמצע? השתגעת?! הם אפילו לא מוכרים סירות באזור הזה! את רוצה שנשחה כל הדרך לשם?!"
"כן?" שאלתי בחיוך מתחנן.
הוא גלגל עיניים. "אני פשוט נחמד מידי"
וקפצנו אל המים הסוערים.


תגובות (5)

יייאיי!!!!!!!!!!!!!! העלית עוד פרק!! אני מאושרת!!!!!!!! D:
איזה כיף שעכשיו יבוא החופש ואת תעלי פרקים מהר! D:
תמשיכי הכי מהר שאת יכולה!! ובהצלחה בתעודות P:

אוהבת, לוסי (:

15/06/2012 09:01

איזה פרק מהמם אהבתי מאד מאד תמשיכי לכתוב ומאחלת לך תעודה טובה ובואי אומר לך משהו : 100% זה רק למנהל 90% זה רק למורה והחל מ- 80% זה ציון של כבוד לתלמיד כך שאם התברכת בהרבה 80% אז מבחינתי זה מעולה אבל אינני יודעת מה מבחינת ההורים שלך חחחחח חופשה נעימה ממני בקי ♥♥♥♥

15/06/2012 09:13

שבת שלום לכל חברי המערכת באתר "סיפורים" שבת שלום לכל הכותבות והכותבים הצעירים אשר מתעלים על עצמם וכותבים כתיבה רהוטה ראוייה וומעניינת תודה לכולכם ממני בקי ♥♥♥3

15/06/2012 11:09

וואו תודה! התגובות שלכם נותנות לי מוטיבציה להמשיך :)

15/06/2012 14:16

המשיכי חמודה ממתינה בדריכות ולעולם אל תגידי שהפרק משעמם אף פעם ♥♥♥

16/06/2012 03:15
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך