karinrin55
סליחה על ההעלאה באיחור, כתבתי את הפרק הזה שלושה פעמים והוא כל פעם נמחק לי. אני אפרסם עוד פרק מחר כנראה, אני מזכירה לכם שיש מילון מושגים בתגית אחוות הפגיון-מילון מושגים בשביל המילים בשפה העתיקה. אני אנסה לעבוד על יותר פרקים ברגע שהתקופה העמוסה שלי תעבור אז בנתיים תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!

אחוות הפגיון-ספר I; גילוי-פרק 7: תוכניות

karinrin55 24/05/2015 907 צפיות 6 תגובות
סליחה על ההעלאה באיחור, כתבתי את הפרק הזה שלושה פעמים והוא כל פעם נמחק לי. אני אפרסם עוד פרק מחר כנראה, אני מזכירה לכם שיש מילון מושגים בתגית אחוות הפגיון-מילון מושגים בשביל המילים בשפה העתיקה. אני אנסה לעבוד על יותר פרקים ברגע שהתקופה העמוסה שלי תעבור אז בנתיים תגיבו דרגו ומקווה שתהנו!!

מר. ל כיבה את הפנסים הקדמיים של המכונית כשפנה לשביל החצץ שהוביל לבקתה, השמש שקעה לפני עששרים דקות ובקרוב יצאו הערפדים לרחובות. גב' ה חיכתה לו על המרפסת הקדמית, הוא הוביל אותה ישר למרתף. ריח חומרי הניקוי עדיין היה באוויר, הפינוי של הערפד הקודם הצריך הרבה ניקוי.
"אז מה התוכנית שלנו?" שאלה ונשענה על אחד הקירות עם מדפי המתכת, מר. ל צעד לארון קטן ושלף ממנו תוכניות בנייה.
"אחרי הכישלון הטוטאלי בהתקפה שלנו הם בטח עוברים מיקום, אני צריך למצוא עוד ערפד כדי להביא אותו לתיחקור ולראות איפה הם עוד יכולים להתחבא." הוא פרש את השירטוט של דאון-טאון ווינווד, גב' ה התקרבה אליו והביטה בשירטוט.
"מה זה?" שאלה ובחנה את הדיו הלבנה על הדף הכחול.
"משהו שימושי מאד, אני רוצה לתכנן את החטיפה הבאה שלנו ולהוציא אותה לפועל הלילה." אמר וחיפש את הבר ברחוב 55.
"ואיפה אנחנו תוקפים?" שאלה והוא הצביע על הבר הקטן בפינת הרחוב.
"כאן."

"אז קרול…" ג'נט ניגבה את פיה עם מפית הבד הלבנה. "מה עשית לפני שגילית שאת ערפדה?" אנגר התקשח במקומו ונעץ בג'נט מבט נוקב, שאר סובבי השולחן הפנו אליה את מבטם.
"זה בסדר," אמרה קרול כדי להרגיע את הרוחות "עבודה משרדית מתשע עד חמש. גדלתי אצל אמא אנושית אז היו לי חיים מרגשים מידי." קרול לגמה מים מהכוס הגבוהה שנחה מולה והמשיכה לרדוף אחרי אפונים בצלחת שלה.
"איידן אני יכול לדבר איתך שנייה?" שאל אנגר ואז קם ממקומו בראש השולחן, איידן קם ועקב אחריו.
"אני הולך לאברטי אחרי הארוחה הראשונה, אולי אני אמצא לקרול טאליס מבני הנמאדל." שריריו של אנגר התקשחו והוא רצה לתפוס את איידן מקצה החולצה ולשאוג עליו שלא יעשה שום דבר שכזה, הוא ידע שזה מה שזכרים שנקשרו היו עושים והדבר גרם לו לכעוס אפילו יותר. הוא לא רצה לפצות את פיו כדי להיות בטוח שלא יאמר לו, הוא הינהן ושילב את ידיו על חזהו.
"תודה איידן, ידעתי שאני יכול לסמוך עלייך." אמר אנגר ואיידן הינהן וקד קלות.
"אני אצא אם לא אכפת לך, אני מעדיף להפסיד קינוח כדי לעבור באברטי ולהספיק לצאת לפטרול לפני שתיים עשרה." אנגר הינהן ואיידן יצא לכיוון המבואה הראשית, אנגר חזר לחדר האוכל והתיישב שוב במקומו בראש השולחן.
"אחי מעדיף סרטים, אני נשבעת שהוא יכול לשבת שעות מול מרתון של שר הטבעות וההוביט אבל מול סדרה טובה הוא לא מסוגל." אמרה אלנה, בידה היא החזיקה כוס עם יין לבן.
"אם עוברים לסרטים אני הייתי יכולה לשבת שעות מול אחד סרטי מת לחיות." אמרה ג'נט ונשענה אחורה בכיסא.
"מה עם R.E.D? ברוס וויליס הופך כל סרט להצלחה." אמרה קרול וג'נט חייכה אליה.
"על זה אני מדברת אנשים! אני עכשיו פשוט מתה עלייך." אמרה ג'נט לקרול, קרול הרימה את הכוס שלה לכיוון ג'נט ולגמה ממנה.
"אני יכול לסבול את זה, אבל הייתי מעדיף פילם נואר." אמר קלוד ולגם מהוויסקי בכוס שלו.
"זה כי אתה חייב לחיות בשחור לבן קלוד." אמרה ג'נט וכולם ציחקקו.
"אם את לא נותנת כבוד לקלאסיקות אני לא חושב שאני יכול לקחת אותך ברצינות." הוא המשיך בחיוך.
"קלאסיקות יכולות לבוא גם בצבע, זה למה התחילו להשתמש בו." אמרה אלנה.
"קזבלנקה היה טוב, אבל לא היה נורא אם הוא היה בצבע." אמרה ג'נט.
"אני פשוט לא מאמין, אנגר קבל את התפטרותי מהאחווה. אני לא יכול לשרת בשורות עם חסרי ידע." אמר קלוד ופנה לאנגר.
"שלילי קלוד." אמר אנגר ולגם מהיין האדום בכוס שלו. "ההתחייבות לאחווה היא לכל החיים." המשיך וכולם צחקו.
"אם לא הייתה היורש למלוכה הייתי מרביץ לך." אמר קלוד ואנגר חייך.
"גם אם לא הייתי היית מפסיד לי." אמר אנגר וכולם צחקו שוב, קלוד הרים את ידיו לאוויר ונכנע. קרול אהבה את זה, האווירה הרגישה לה משפחתית. כילדה יחידה היא לא הרגישה כאילו הייתה לה הרבה משפחה, אבל היחס בין חברי האחווה הייתה כמו בין אחים.
"היום איידן ואני בפטרול נכון?" שאלה ג'נט ואנגר הינהן.
"סיימת עם ההכנות למקלט הזמני?" שאל אנגר אחרי שלגם עוד מהיין.
"כן, אתה רק צריך להעביר את הדברים כדי שלך ולקרול יהיה מקום זמני עד להודעה אחרת." אמרה ג'נט.
"מעולה, תודה שהצטרפתם לארוחה שלי. תמיד כיף שאנחנו נפגשים, נתראה באסיפה הבאה." אמר אנגר וכולם דיברו בניהם עוד קצת עד שהתפזרו, קרול קמה ובירכה את כולם לשלום במבואה הראשית.
"אתם כמו משפחה," אמרה קרול, אנגר עדיין ישב במקומו בשולחן "בגלל זה יש לך וורבי שהיא לא מהאחווה? אתם קרובים מידי וזה יהיה מוזר." אמרה והתיישבה בכיסא משמאלו.
"יש קשר מיוחד בין חברי האחווה, משהו שקשור בטקס הכניסה. אני לא אכנס לפרטים, בכל ההיסטוריה של האחווה לא היה קשר נישואין בין חברי האחווה. במיוחד כי עד לא מזמן האחווה כללה גברים בלבד, אבל עקב אחוז של לוחמות הכניסו אותן לכאן." קרול הינהנה בהבנה ונשענה אחורנית.
"בטח בודד לחיות כאן לבד," אמרה קרול ואנגר הביט בה. "אני מבינה שאבי גר כאן אבל אתה לא תמיד גרת כאן." אמרה.
"לא," ענה "אני לא הייתי כאן תמיד. אבל תמיד הייתי יכול לסמוך על אבא שלך שיתן לי מקום מחסה, הוא היה איש מיוחד." אנגר ציווה על קולו לא להישבר, קרול הביטה לצדדים.
"אני אעלה למעלה, אני בטוחה שיש לך הרבה מה לעשות." אמרה וקמה, הוא שמע כל צעד שעשתה עד שהגיעה לגרם המדרדות הגדול.
'טיפש אחד, אתה לא יכול. אל תעשה את זה!' כל שריר בגופו התאמץ להשאיר אותו במקומו, כל מה שרצה היה לעלות אחריה ולהישאר שם.
'היא הבת של החבר הכי טוב שלך, היא חצי אנושית!' כל התירוצים בעולם לא הביאו לו מנוח.
"מאסטר אנגר?" פריץ עמד בכניסה למטבח וקרא לאנגר.
"כן פריץ?" שאל והפנה את מבטו אליו, מנסה ולהעסיק את מוחו במשהו אחר חוץ מקרול.
"שאתחיל לארוז דברים לקראת המעבר?" שאל ואנגר הינהן.
"זה יהיה מצויין פריץ, תודה." המשרת חייך והזדרז לחזור למטבח, אנגר קם בכוונה לחזור לחדרו אבל רגליו לקחו אותו לקומה השנייה והוא נעמד מול חדרה של קרול.
"אתה יכול להיכנס אם אתה רוצה." קולה של קרול נשמע מעבר לדלת, הוא הרגיש טיפש על כך שעמד שם. הוא פתח את הדלת ונכנס לחדר, הוא היה קטן יותר משלו והאור הכאיב מעט לעיניו.
"אם זה לא בקשה גדולה ארצה שתתחילי לארוז לקראת המעבר." לפחות היה לו תירוץ סביר ללמה הוא עמד מול החדר שלה, היא הסתובבה אליו מליד הארון שלה.
"זה בדיוק מה שהתחלתי לעשות," בידה הייתה ערימה של חולצות בכל מיני צבעים. "יש לך תיק או מזוודה שאני אוכל להשתמש בה?" אנגר הביט מסביבו כדי לא להביט ישירות אליה.
"אני אשלח את פריץ להביא לך אחת." אמר ושילב את ידיו מאחורי גבו.
"תודה, אתה רוצה לשבת?" שאלה כשהמשיך לעמוד בכניסה לחדר שלה.
"הייתי מעדיף שלא," אמר בפשטות והביט על המגפיים השחורות והגדולות שלרגליו "את רוצה שנעביר לך עוד דברים מהדירה שלך?" שאל ונחנק כשנזכר בלילה לפני יומיים.
"לילי!" קראה קרול פתאום והסתובבה אליו. "החתתולה שלי! היא שם לגמרי לבד!" קרול הפילה את החולצות על הרצפה ורצה מעבר לאנגר ולתוך המבואה.
"קרול!" קרא אנגר ורדף אחריה, הוא נעצר והתגשם מולה בסוף המסדרון.
"איך עשית את זה?" שאלה קרול וצעדה אחורה בהפתעה.
"זה לא משנה עכשיו, אני אקח אותך לדירה שלך אחרי שתארזי. אני מבטיח לך שהחתולה שלך בסדר." אמר אנגר וחסם לקרול את המעבר.
"בסדר," אמרה והתיישרה מולו "אבל מיד אחרי שאסיים." דרשה ואנגר חייך, הוא הינהן וצפה בה הולכת חזרה לחדרה כדי לארוז.

"מתחת לבניין יש המון מנהרות של הברחות אלכוהול משנות הארבעים, רובן יוצאות מחוץ לעיר וכמה בתוכה." מר. ל ישב מחוץ לבר בתוך המסחרית שלו, לידו הייתה גב' ה.
"אתה רוצה שניכנס לשם? אנחנו יושבים כאן כבר כמעט שלוש שעות." אמרה גב' ה.
"אני מעדיף שלא, הם יריחו אותנו ברגע שניכנס ויברחו." אמר מר. ל, גב' ה נשענה אחורה ונאנחה.
"כמה אפשר לשבת לחכות?" שאלה, מישהו יצא מהסמטא מאחורי הבר ומר. ל חייך.
"בואי." אמר ויצא מהמכונית, היא יצאה אחריו והלכה בעקבותיו. האדם שיצא מהסמטא היה כפוף והלך בשקט, מר. ל התקרב אליו בצעדים מהירים ואז תפס אותו מהגרון וגרר אותו חזרה לסמטא.
"הצילו!" הערפד ניסה לצעוק אך אחיזת הברזל של מר. ל בגרונו גרמה לה לצאת חנוקה וחלשה.
"אין צורך בזה ערפד, אני לא הולך לפגוע בך. אם תשתף פעולה." הערפד ניסה להשתחרר אבל גב' ה הגיעה ותפסה את ידיו מאחורי גבו.
"מה אתה רוצה שנעשה איתו ל?" שאלה.
"ניקח אותו לבקתה, יש נוף נהדר במרתף." אמר מר. ל וצחק כשעיניו של הערפד התמלאו פחד.


תגובות (6)

אני שמח שאת מעלה למרות הקשיים.
ודרגתי, והעלתי תגובה (זאתי התגובה.)
אבל כל העניין של האדון והגברת עוד לא ברור לי.., (אל תעני על זה אם זה אמור להיות לא ברור… אני אוהב מתח שיש אותו, וכך גם שאלות. אבל אם אני אמור לדעת.., תעני בבקשה)

24/05/2015 19:10

    בעיקרון כל החברה של הפיידרקסים היא מאד סודית, הם לא יודעים את השמות אחד של השני.
    הם פונים אחד לשני ככה כי זה כל מה שהם יודעים, את המין והאות הראשונה של שם המשפחה.
    מקווה שעזרתי :)

    24/05/2015 19:22

נחמד, אני בספק אם להעלות פנטזיה לאתר ועשית לי חשק (לא ניסיתי אף פעם).
ההמשך כנראה יהיה נחמד כמו פרק זה.
rondy

24/05/2015 19:21

אני לא מאמינה שצפיתי בפרק נוסף בסדרה חדשה שאני רואה כשאת העלת עוד פרק… אח אח, נו טוב, העיקר ששמתי לב בסופו של דבר :)
וואי, זה בטח היה נורא לכתוב אותו בכל פעם מחדש. לי אין סבלנות כזאת… זו הסיבה שאני כותבת בוורד, ככה הסיכויים שיימחק משהו קטנים מאוד, וגם אם הוא נתקע באמצע הוא משחזר.
אהבתי מאוד! קצר לטעמי, אבל מתרגשת לקראת ההמשך! ^^

24/05/2015 19:41

יש לך כתיבה יפה
אהבתי מאוד את הפרק, תמשיכי

24/05/2015 20:49
uta uta

וואו אהבתי כלכך השלמתי את שאר הפרקים. באמת שהתאהבתי בסיפור הזה! כתוב ומנוסח בצורה מעולה ומלא בתארים שעוזרים להבין לעומק את הדמות ואת המקום בו הוא נמצא.
תמשיכי כך!
ואשמח אם תקראי את הסיפור הישן חדש שלי זאבים עלייתו של בלאדין
בכל מקרה אהבתי מאוד

25/05/2015 08:38
סיפורים נוספים שיעניינו אותך