me and myself
אני לא יודעת למה, אבל אני מאוד אוהבת את הפרק הזה.

אפלה בהירה פרק 19: המבחן הראשון

me and myself 24/05/2014 688 צפיות 3 תגובות
אני לא יודעת למה, אבל אני מאוד אוהבת את הפרק הזה.

הבטתי מבעד לחלון המכונית, המהירות שבה נסענו הייתה עצומה.
יכולתי לראות שעברנו כבר את היציאה מהעיר, המקום בו היינו היה מלא בעצים ושטח רחב.
התבוננתי בלונה, עיניה היו עצומות, היא מלמלה כמה מילים מתוך שינה וגרמה לי לצחוק, לצערי הרב הצחוק שלי העיר אותה.
"איפה אנחנו?" היא שאלה בקול ישנוני. "אל תדאגו, עוד מעט נגיע" קולו הנמוך של החוקר הקפיץ את לונה.
"אתה בטוח? יצאנו כבר מהעיר" שאלתי בחשש, ראיתי את חיוכו במראה הצדדית וליבי החסיר פעימה, על לחיו השמאלית הופיע צלקת אחת ארוכה אך היא נעלמה רגע אחרי זה, תפסתי בידה של לונה בחוזקה, היא הביטה בי במבט מודאג אך לפתע הרכב נעצר.
"הגענו" הכריז החוקר, יצאתי מהמכונית והבטתי מסביב, עצים גבוהים, שיחים נמוכים, פטריות רבות, יער.
"מקס, איפה אנחנו בדיוק?" שמעתי את קולה העדין של לונה מאחוריי, במקום לענות לה הסתובבתי וחיפשתי במבטי את החוקר שהביא אותנו לפה וכפי שחשבתי, הוא נעלם.
"אתם נמצאים במקום שבו המבחן הראשון אמור להתקיים" קול מעומם נשמע ממרחק רב, תפסתי בידה של לונה ופתחתי בריצה, לא ידעתי איפה אנחנו נמצאים אבל ידעתי שאסור לנו להישאר שם.
"מקס שלטנר, אתה באמת חושב שתצליח לברוח ככה? אני חושב שכדאי לי להסביר לך, אני שולט ביער הזה, זאת אומרת שאין לך לאן לברוח." התעלמתי מן הקול והמשכתי במהירות, גורר אחרי את לונה.
"אני מניח שאין לי ברירה" אמר הקול בייאוש ופתאום הרגשתי שידה של לונה מתנתקת מידי ושמעתי אותה צורחת את שמי, הסתובבתי לאחור במהירות אך היא לא הייתה שם.
"המבחן הראשון מתחיל"


תגובות (3)

גם אני.. ^^
המשך!

24/05/2014 18:01

    כנראה שזה בגלל שזו הפעם הראשונה שאני משתמשת באלמנט פעולה

    24/05/2014 18:08

    אני יודעת שהסיפור לא טוב במיוחד אבל חמש עשרה צפיות? (שעשר מתוכם הם שלי)

    29/05/2014 20:21
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך