אל כימאי

שפיפון חזר.העולם עוד לא כל כך בטוח כפי שהיה פעם ולקירי קין נעלמה ושלדון כלוא במרתף עינויים.המשספים היו בקבוצה קטנה שהסתתרה מאנשים חלולים העולם היה בקטסטרופה רצינית! אל ישב על הדשא ואוסף אלומות של אש לתוך ידו הוא והמעטים מכושפי היסוד שנשארו הקימו קבוצה שפיפון השיג את שרביט הקדמונים ואלוהים יודע איפה הוא נמצא עכשיו…"אל" קראו לו ממרחק אל היה עסוק באלומת האש הקטנה בתוך ידו "אל" נשמעה בקריאה שוב אל גנח בכעס והסתובב "מה?!"צעק בחזרה "נדמה לנו איפה שפיפון מסתתר" עיניו של אל התרכבו הוא לא הסתכל על אלומת האש וזאת איבדה שליטה כאב שורף צרב בכף ידו אל קילל והעלים את האש הוא קם מהדשא והלך לתוך סככה מאולתרת שבה עמדו חבריו הקוסמים חברו בר אור נמצא שם והוא החזיר מפה שאר הקוסמים עמדו במקום וצפו על האצבע המשוטטת שלו על המפה אל הפר את הדממה "נו, מה גיליתם רבותיי?"אמר בר אור הסתכל עליו "שתוק ותסתכל" אל התקרב ולא האמין למראה עיניו הנקודה שהייתה מסומנת הייתה מעל מחסן עזוב באמצע מפעל תעשייה שננטש לפני עשר שנים בערך "כאן?!"אל שאל "כן כאן אני יודע מוזר אבל הסיירים שלנו ראו אנשים חלולים ליד המקום" אל לא האמין למה ששמע הרגע "אנשים חלולים זה הכול ?!,אתה יודע הם מסתובבים בכל מקום כמעט!"על אמר "נכון אבל הם החזיקו את שרביט הקדמונים" אל החוויר "למה שהם יחזיקו אתה שרביט הקדמונים?"שאל "אולי כדי לאותו לשפיפון" ענה לו בר "אבל למה לתת נשק כל כך חזק לאנשים חלולים הם חסרי מוח!"אל חש בלבול "זה בדיוק מה ששפיפון היה עושה מבלבל אותנו!"בר אמר הקוסמים האחרים הנהנו "אוקיי אוקיי הבנתי אז יש סיכוי שהוא שם אבל עם הוא לא שם?"אל אמר לבר לקחו כמה דקות לענות על שאלה זו "אז כולנו נמות" אל חייך "נפלא ידעתי מראש שתגיד את זה…"
כל הקבוצה הקטנה של 6 כשפי יסוד נכנסו למכונית מזדה חבוטה והצטופפו בפנים אל היה על ההגה הוא התניע וניצוץ של שובבות היו על עיניו הכחולות "תחזיקו חזק ילדים זאת הולכת להיות חתיכת נסיעה" המכונית דהרה במורד הרחוב על עבר מפעל התעשייה הישן כאשר המכונית עצרה הכשפים יצאו מהאוטו מול מחסן ענקי אחד מהם הוציא אקדח פיסטול טעון אל פתח את הדלת ונכנס פנימה ולחץ על מתג התאורה והתחשמל קלות האורות נדלקו והיוניים עפו החוצה מבהלה אל אסף אלומת אש קטנה על ידו והלך "לשמור על עיניים פקוחות "לחש וכולם הנהנו במחסן היו כלי עבודה למיניהם כמו פטישים ומסורים סוג המקומות הלא נעימים במיוחד אל האיר על החשכה כולם התלחששו ביניהם והיו אחוזים פחד נשמע כל של חריקה ואור סגול נורה מקצה החדר ופגע בגב של אחד מהכשפים בר אור התקדם וירה מהלומות אש לתוך החשכה הכשף שנפגע קם על רגליו "לעמוד ביחד" אל אמר כל השישה עמדו גב על גב ואלומות אש היו בתוך ידיהם גיצים נורו מהצד הצפוני של המחסן הכשפים היו מהירים וחמקו מיהם ואז האיש החלול הראשון הופיע הנער עם הקדח התקדם ובעט בחזה של האיש החלול בלי לעשות נזק הוא בעט בברכיים של האיש החלול וזה נפל הוא זינק ונחת על גבו ועקם את ידו לאחור ותלש אותה עד מהרה האיש החלול היה פיסת נייר דקה ומצחינה עוד אנשים חלולים באו ושלחו אדים סגולים על הכשפים האיש החלול שהיה ליד הנער עם האקדח החל לשלוח אגרופים הוא ירה בו מחסנית שלמה והאיש החלול נפל אבל היו מולו עוד חמישה והם המשיכו לבוא זה היה יותר מדיי איש חלול החזיק את ראשו של הכושף וזרק אותו על הקיר הנער מת על המקום האנשים החלולים הגיעו והגיעו בר ואור ואל שלחו כדורי אש לכל עבר אבל היו שם יותר מדיי כל איש חלול שמת אחד בא אחריו "זהו אנחנו נמות כאן" אמר אל "תמשיך להילחם" צעק בר ושלח כדור אש שפוצץ איש חלול הם סגרו עליהם "טוב נמאס לי" אמר אל הוא ריכז את כל כוחו בידו וזרם של אנרגיה זרם אליה סכינים מחושמלים יצאו מידו כמו וולורין "עכשיו מתחיל הכיף" אמר אל ורץ אל חבורת אנשים חלולים.האנשים החלולים המשיכו להתאסף סביב קבוצת הכשפים הנותרים אל רץ אל קבוצה של אנשים חלולים כשקוצים חשמליים הזדקרו מידיו כמו בוולורין הוא עבר על פני הכשף המת הוא היה זרוק בלי רוח חיים בתנועה מוזרה שלולית של דם נגרה מראשה עיניו היו פקוחות מההלם ועל הקיר היו נקודת של דם מהנקודה שהטיחו את ראשו אקדח הפיסטול נח ליד ידו אל חלף על פניו כי לא היה לו זמן להתאבל הוא התקרב לאיש חלול והעביר תנועת יד מהירה וחמק מאגרוף שהיה מעיף לו את הראש מהכתפיים הקוצים ננעצו בחזה של האיש החלול והיא התחשמל ועיניו נפתחו לרווחה הוא הפך לערמה של אבק מצחין כל האחרים התרכזו בכוחותיהם וניסו להרוג כמה שיותר אנשים חלולים בר יצר מהלחות שבאוויר שוט של מים והצליף אותו באיש חלול שנחתך לשתי חתיכות בדוקרנים של אל התחילו לדהות אחרי כל מכה שהוציאה מהם זרם חשמלי לאל הייתה תמיד תנועה שעוקבים אחריו ובגלל זה הוא תמיד זז מטחים של אדים סגולים ניתזו מידיהם של האנשים החלולים ושרקו באוויר וגם פגעו בקירות שהמטירו אבק על זירת הקרב בר חמק ממתח של אדים סגולים ומעד על הרצפה הקשה הוא קם וצעק "יש לי רעיון!" אל התקשה לשמוע אותו כי היה כל כך הרבה רעש ושאון מסביב "מה?!" הוא צעק לו בחזרה והטיח את הדוקרנים באיש חלול שהתפוצץ "אמרתי שתלך לבריכת המים שבסוף המבנה ותיקח איתך את האנשים החלולים…" הדוקרנים של אל נעלמו הוא נשף בזעם ורץ לכיוון הבריכה המזוהמת בסוף המחסן הוא הבין את התוכנית הוא רץ מכל המהומה ישר לסוף והתחיל לחשוב על תכנית אד סגול שהיה אמור לפגוע לו עף על התקרה ומוטט חלק ממנה אל עשה גלגול אחורה כדי להימנע להיפצע משבבים אל השתעל מרוב האבק והתקרב לערימה של עץ עם בטון וחומר מבודד זול למדיי אל לקח חתיכה של עץ מחודד והתקרב לחבורה של האנשים החלולים חבריו כמעט התעלפו מרוב בזבוז אנרגיות אל זרק את חתיכת העץ על קבוצה של אנשים חלולים האיש החלול הפנה את מבטו אליו וצעק בזעם הוא הצביע עליי וכל האנשים החלולים שנשארו רצו בעקבותיי "אוי לעזאזל אני לא יודע מה לעשות עכשיו…"אל אמר לעצמו ופתח בריצה אל יצר בידו כדור קטן של חשמל וחיכה שהאנשים החלולים יתקרבו אל שם קרש מולו ועמד מאחוריו מטחים של אדים עברו לידו אחד פגע בידו אל קילל והחזיק אותה הכאב לא היה נורא אבל בהחלט מכאיב האנשים החלולים התקרבו יותר ויותר אל כישף את הרוח במאמץ אדיר והפיל את האנשים החלולים למזרקה חלק לא היה במזרקה אבל נרטבו אל צחק בניצחון והעיף את כדור החשמל לבריכה גוף נוקשה פגע בו מאחורה האיש החלול העיף אותו לבריכה יחד עם כדור החשמל ומים התחשמלו והאנשים החלולים החלו להתפוצץ אחד אחד אבל התחשמל איתם ותחושה של צריבה חזקה הייתה בגופו הדבר האחרון שהוא ראה זה שמטח של אש מחורר את גבו של האיש החלול וחבריו רצים במאמץ לקראתו אחרון האנשים החלולים שהיה שם חוסל!