דמדומים הגרסא שלי :)

דמדומים הגרסא שלי :) –
פתיחה: האם אפשר לחיות שנים רבות לבד? כן, אני חייתי, וטוב לי ככה! אז.. מה זה ההרגשה החמימה שאני מרגישה בתוכי כשהוא ליידי?!?! ה"חיים" מבאסים……

פרק 1:
הנה אני הנסיכה איזבלה נכנסת למטוס שטס לחצי האי אולימפיק, בצפון מערב של מדינת וושינגטון שם שוכנת העיירה הנידחת פורקס.
בפורקס יורד גשם יותר מאשר בכל ארצות הברית, מקום מושלם לערפדה כמוני שאסור לה להיות לפני בני אדם בשמש במיוחד לי שבתור הנסיכה יש לה העור הזוהר ביותר משאר הערפדים (אני לא חושבת שבני אדם יקבלו בברכה נערה שהולכת ברחוב ונראית כמו כדור דיסקו מהלך, לכן בחרתי את פורקס שם יש בערך ארבעה ימים בשנה של שמש).
התיישבתי ליד החלון , נשענתי עליו, ושקעתי במחשבות…
אז.. כיצד הנסיכה בדרכה אל העיירה הנידחת ביותר? טוב, גם לי יש צרות… הורי רוצים שאהיה כמו שאר משפחות המלוכה ואשתה דם של בני אדם, איזה מחשבה נוראה!
אני צמחונית אני שותה רק דם של בעלי חיים כדי לא לפגוע באף בן אדם אם יכולתי אני אפילו לא ההייתי שותה את דם החיות המסכנות אבל איזה ברירה כבר יש לי?….
אז אני הכבשה השחורה במשפחה לא ממש אכפת לי, אף פעם לא ההייתי ממש מאושרת איתם (אני עם משפחתי בערך שנה וחצי – אלו לא היו שנים מאושרות במיוחד).
נולדתי לשני בני מלוכה (אריק ואיזבל) הם שלחו אותי לאימוץ לעומת שלושת אחיי הגדולים (דניאל, מאט, ושון) הם אמרו שהספיקו להם שלושה ילדים שובבים הם לא יכלו לעמוד בעוד אחת שובבה.. כאילו שאחרי שהסבירו לי למה הם עזבו אותי אני אמרוה להרגיש יותר טוב? לא.
לאחר שאני נולדתי כולנו נהפכנו לערפדים (כל בני המלוכה הם נבחרים שלא הפכו אותם לערפדים הם נהפכו לערפדים לבד).
אני נאלצתי להתמודד עם שנותיי הראשונות כערפדה לבד.
בתור ילדה משפחתי המאמצת חשבה שאני משוגעת, עברתי בין משפחות מאמצות עד שמצאתי משפחה מאמצת אשר אהבה אותי כמו שאני ואני אהבתי אותה כמובן עד שהייתי סוף סוף מאושרת הוריי הביולוגיים החליטו להחזיר אותי אליהם חזרה.
זה היה בדיוק ביום שנעצרתי בגדילה – בגיל 17.