דמעות של אמת ושקר פרק ג'

YOAV3211 24/06/2011 910 צפיות 5 תגובות

צבירי הכוכבים שבשמי הרקיע הציתו את מחשבותיו של הסייר,בדרכו לפגוש את חברו הנאמן "ג'ף מיילס" בעיר סרבות'.
הוא חשב על צלקות העבר – מלחמות עקובות מדם שעבר, בגידות שפלות, תככים ערמומיים ,ואהבות נכזבות.
על ההווה – קריאתו לעזרה של טרי,פגישתו עם רוהן.
ועל העתיד – מסעו הקרב והלא נודע עם "עולם המוות".
צמרמורת ומחנק בגרון החלו לתקוף את גופו המסוקס.
"משהו כאן לא כשורה" אמר בליבו בזמן שהשמיים התחלפו לצבעים קודרים ואפלים.
הוא שפשף את עיניו, כלא מאמין למראות הללו.
קול בשפה שלא הכיר בקע בתוך ראשו , טיילר שלף את גרזנו האדיר, מפנה את מבטו לכל עבר.
"מי אתה?", קרא טיילר בחוסר אונים.
ערפל סמיך שחור הקשה על ראייתו. ברדס שחור מחודד הופיע מתוך הערפל.
"לא זה לא יכול להיות!" הצטמרר הסייר .
טיילר קפא במקום, ולא האמין למראה עיניו – "הקוצר"!.
הקוצר המבעית הופיע מתוך הערפל, שולף את המקצרה שלו במהירות מצמררת, ופוגע בגרזנו האדיר של טיילר .
צלילי המתכות נשמעו היטב פעם אחרי פעם בכל האזור, הקוצר לא הפסיק במלאכתו האכזרית, והתקיף את טיילר ללא רחמים ובמלוא המרץ.
טיילר הצליח רק להגן על עצמו מהתקפותיו המתוחכמות של הקוצר, הוא ידע שאין לו את האמצעים להרוג אותו כרגע.
טיילר כבר צפה את מותו המייוחל , זה רק עניין של זמן עד שתשישותו שלו תגבור עליו.
תלבושתו השחורה וריחו המצחיו רק הוסיפו לאווירת המוות המקפיאה.
אור לבן סינוור את האזור, טיילר חשב שראה כבר הכל.
מלאך מכונף מרהיב ביופיו הופיע משום מקום , מכה בחרבו השמימית בקוצר ומסלק אותו מטיילר.
טיילר ניגב את זיעתו הקרה, בזמן שעיניו לא מצליחות לעכל את מה שהן רואות .
השניים נעלמו לפתע בערפל , טיילר הצליח להבחין רק בגוש שחור נלחם בגוש לבן.
העלטה המצמררת החלה להתפוגג מסביבו של טיילר. טיילר רץ בשארית כוחותיו מאזור הערפל לכיוונה של העיר
סרבות'.
הערפל נעלם כבר באופק , אך עדיין הציקה לטיילר בראשו , והוא המשיך להסתכל מדי פעם לאחור מוודא שאף אחד לא דולק אחריו בשנית.

——————————————

הגשם החל לטפטף מחוץ לחלונות המקדש .
מלפנים הכהן "ג'ף מיילס" כרע ברך אל מול המזבח.
על המזבח הונח "גרזן אדיר". בקצה הימני של המקדש עמד הלוחם לארס טיילר. .
ג'ף הרכין את ראשו ואמר “תקווה שאל השמש אוהב אותך!” טיילר ציחקק,
וג'ף חייך אחריו. “ועכשיו ששש…” ג'ף הרצין את פניו. עיניו החלו לזהור בבוהק זהוב “תביא את האבן עכשיו!” …טיילר החל לפשפש בכיסיו. הנה קח, ג'ף לקח אבן הברקת והחל בתפילה לאל השמש פיילר וכעבור כמה רגעים הוא הרים את האבן גבוהה והניח אותה על הגרזן, זהו סיימתי בתפילה, כעת צריך לחכות שהאבן תחושל בה, האבן החלה לזהור.
הילה צבעונית הקיפה את המזבח , והחלה להמיס את האבן שעל הגרזן ועד סופו, חיוך ניצחון עלה בטיילר.
"הרבה גרזנים ראיתי , אבל זה באמת יצרת מופת!". ומיילס החל לצחקק.
" אמרתי לך שאל השמש אוהב אותך , השדרוג גם יכל להיכשל!" כן אני יודע הנהן טיילר.
"אני כבר משתוקק לצאת איתה להרפתקה חדשה!" וחייך בערמומיות.,
"רק אל תשכח לתת לקורן מכה בשמי "אמר מיילס וטפח על שכמו של הסייר החסון .
טיילר פישפש בכיסו והוציא בשמחה כמה אבני אודם בשביל העזרה.
"הנה זה על העבודה הטובה שעשית "!,אמר טיילר והסט את מבטו לעבר החלון.
אור השחר רמז לו לצאת לדרך.
" כעת אני חייב לעוף מכאן עכשיו" ,אמר טיילר בחופזה.
מיילס פער את פיו, "כל כך מהר?!" אבל רק עכשיו הגעת!
" אני בא איתך הכריז מייל בקול".
"לא אי אפשר!" השיב טיילר.
"משום שאתה לא באחווה, וראש האחווה לא יסכים לצרף אדם זר , ובטח שלא למשימה כזאת" .
"אם כן אכין לך כמה שיקויים שיסייעו לך במלחמה נגד הקוצר והאבירים, אם תישאר כאן עוד שעה קלה".ביקש מיילס
טילר גירד את מצחו מדמיין לעצמו מה כבר יקרה אם יאחר למסדר האחווה.
ג'ף מיהר לשבת בשולחן שעמד לייד החלון , חושב בקדחתנות מה מהחפצים או מהשיקויים שירקח יוכלו לעזור לטיילר, הלוחם ניגש אל ארונות הספרים תר אחרי ספרים שיוכלו לסייע להם , הממממ
"נשמות הגיהינום יכול לעזור! ",טיילר שלף אותו ממקומו המאובק ונתן אותו לג'ף, ג'ף ניער אותו מהאבק ופתח אותו בתוכן העניינים.
טיילר הקריא בקול: "מגע הגועל. מכת טומאה, מעגל המוות , כבילת נשמה ," עצור!
ג'ף החל לדפדף לפרק כבילת נשמה.
המטיל מושך את נשמתו של יצור שמת ולוכד אותו לאבן ספיר שחורה, רק השמדת האבן תפיג את הלחש ותשחרר את היצור.
" אבל ג'ף אני לא כוהן או אשף, איך אוכל להטיל את הלחש הזה?!".
" יש לנו שתי אפשרויות", גירד ג'ף את זקנו המאפיר.
" או שתמשוך אותם לכאן, שזה לא רצוי אבל לא תהיה ברירה, או שתיתן לכוהן האחווה לעשות זאת".
טיילר הנהן בשלילה ,
"לא זה מסוכן מדי , אם הוא יהרג או יכשל, הרבה אנשים ימצאו את מותם כתוצאה מכך, אני צריך עוד פתרון!", בוא נחזור לספר , טיילר החל לדפדף , ציור של חרב לכדה את עיניו באחד מדפי האמצע, הוא דיפדף בחזרה ומצא את התמונה.
“חרב הקודש”-הלחש מזרים כוח מקודש אל חרבו של המטיל , ותגרום נזק ליריבים מרושעים, ותפיץ מעגל הגנה מרוע!. לזה אני זקוק! קרא טיילר והצביע על העמוד בספר העתיק.
" אני כבר אלך וארקח לך שיקוי מהחומרים שכתובים בספר!.
מים קדושים מהחבית נמזגו לתוך שיקוי גדול, ביחד עם אבקת יהלום וכף דבש .
מיילס סגר את הפייה עם פקק שעם והחל לערבב, עד קבלת תרכובת אחידה , ולאחר כמה עירבובים החל בלחש.
השיקוי קיבל את הצבע הלבן, הוא הניח אותו לפני טיילר,
"הנה בבקשה" ,
טיילר לקח את השיקוי ותחב אותו לתיק.
"זה יספיק לך למסע, כל לגימה מהשיקוי תספיק לשעתיים , ויש פה עשרה לגימות, שזה כמעט יום שלם של הגנה!".
" תודה רבה לך חברי היקר, ואיך תרצה שאגמול לך?"
" אה שום דבר טיילר, הגמול שלי זאת הצלחה שלך", חייך מיילס
" ובמחשבה שניה, אני אשמח לקבל אוצר אבוד או חפץ ששייך לאבירים"
". הממ אני אשתדל למצוא משהו", אמר טיילר פסע לכיוון דלת המקדש , יצא וסגר את הדלת.


תגובות (5)

תגובות בבקשה…

24/06/2011 09:03

מדהים!
יש לך כתיבה בוגרת ממש!
הארה קטנה, במשפט:
"תלבושתו השחורה וריחו המצחיו "כתבת את האות וו ו) במקום נון סופית (ן).

24/06/2011 17:24

תודה רבה!

24/06/2011 18:25

מדהים ! יש לך כתיבה ממש יפה, עשירה ובוגרת (:
תמשיך !

24/06/2011 22:32

על לא דבר =]

03/07/2011 00:35
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך