דמעות של אמת ושקר פרק ד'

ראש האחווה טרי ניגב את אגלי הזיעה ממצחו, מחפש אחר סימנים לבואו של הסייר.
הדי הליחשושים של רכילויות מימים עברו מילאו את חלל החדר על ידי חברי האחווה, חדר האחווה של טרי נבנה במיוחד בשבילו על ידי אראמיל , היה בו כל מה שצריך, מחבל מרופט ועד לחרב אימתנית וכלה בשפע של אוכל ושיכר מקומי.
האור המעומעם בחדר לא תרם לחברים להיות עירניים במיוחד.
טרי חזר לשבת בראש השולחן , הניח את מטהו האימתני, והתחיל בדבריו.
" פול רילג' , ורילסט בק היקרים".
ברוכים הבאים להרפתקה השלישית במספר , וכמו ששמעתם מרוכלים בסביבה המלך קורן מקראסק החל להתעסק עם כישוף שחור, ובאחד הכישופים הוא פתח צוהר לעולם הרשע.
שלושה אבירים , וכמות נכבדה של יצורים מבעיתים פלשו לתוך עולמנו האכזר!". שקט של כמה שניות השתרר בחדר.
ותדהמתם של החברים אחזה בהם ולא הרפתה.
"ומה עם המלך קורן ?"שאל המתנקש רילסט ביובש.
"אחז בו דיבוק כלשהו , כנראה גם נשמה מהשאול",רילסט השפיל את מבטו והחל לנקות את הדם הקרוש שדבק בפגיונו המוזהב .
מדמיין את תמונתו של טיילר בהשתקפות של הפגיון דוהר על סוסו בדרך לרדסטון.
כבר עברו שנתיים ושלושה חודשים מאז ההרפתקה האחרונה שלהם ביחד.
שם, כנגד כל הסיכויים, הם עזרו לרדסטון לבלום גמדים אפלים מהדרום.
תחבולות ותכסיסים מופלאים שהציפו את זיכרונו העלו בו חיוך רחב, וקיווה שאותם ימים טובים יחזרו למרות הסיכון הכרוך.

מולו ישב פול רילג', כוהן הגילדה, מפשפש בכל מיני ספרים עתיקים.
הוא נראה לחוץ מאוד, הוא מעולם לא התעסק בכישוף שחור, רוב חייב הוא בילה בין כתלי המקדש, וטרי ידע זאת .
הוא צירף אותו לאחווה רק בגלל המחסור בכהנים שפקד את העיר באותה העת.
כולם ידעו שבלעדי טיילר אין שום סיכוי מול ההרפתקה הקרובה .
טרי הוציא מפת קלף גדולה ומאובקת, והניח אותה על השולחן הרעוע.
הוא הצביע במפה והחל להסביר בחופזה…
" זה המסלול שלנו , הוא החל לסרוק את המפה עם האצבע.
"אנחנו כאן, והצביע על רדסטון, נרכב דרומה לכיוון בריסט , ומשם נצא להרי המלך ג'ור, ואז נמשיך לכיוון קראסק.
" תתחילו לארוז מה שלא סיימתם, אנחנו נצא מייד עם בואו של טיילר!.
סבלנותם של רילסט ופול כבר פקעה , אך הם ידעו שיציאה בלי טיילר תהיה משימת התאבדות .
האור הצהבהב והעמום בחדר לא תרם לחברים להיות עירניים במיוחד.
רילסט נפל קורבן לבעיה והחל לפהק באמרו "אני אלך לנמנם עד שהוא יגיע".
לפתע הם שמעו שמישהו מתקרב אל הדלת.
ליבו שלרילסט פעם בחוזקה לקראת פגישתו הראשונה עם טיילר המדובר. ולו רק זה אלא שזאת תהיה משימתו הראשונה באחווה בכלל.
" פתוח קרא טרי".
טיילר פתח את הדלת מתמתח כולו,
"רילסט" ! קרא טיילר בשמחה,
רילסט עזב הכל והחל לחבק אותו," כמה התגעגעתי!.
"גם אני" השיב לו טיילר בחיוך.
שני הגברים המשיכו להתחבק,
טרי ופול עמדו וחייכו,
" גם לי מגיע משהו לא?" חייך טרי ,
מיילס הרפה מניק וחיבק את טרי,
" ומי הכוהן החדש?"
"זהו פול" הציג טרי ,
תכירו , "נעים להכיר" , וטפח על שכמו, אתה ביידים טובות .
"וואוו ומהו הגרזן החדש שמאחוריך?
" זה גרזן חדש שהכנתי."
" טיילר הכנתי בשבילך תיק עם חפצים למסע" , אמר טרי .
"תודה רבה לך!" , אני אמשיך מכאן . טרי תחב את השיקויים שקיבל , ועוד כל מיני חפצים יחודיים משלו.
" כל אחד ארז את התיקים שלו לפי עבודתו?" שאל טרי את פול רילסט.
" אה כן!" .
ניתן לטיילר להנות מהאוכל והשיכר הנהדר, ונצא לדרכנו, הכריז טרי בחיוך.
פול אם תצטרך עזרה בלארוז תגיד לי אני סיימתי את שלי אמר טיילר, א אממ בוא נראה תחב פול את ידיו בתיק, יתד טיפוס יש , נאד מים , מבחנות, חסר לי כפפות שריון ומגן יד.

קאבום!!! , מיילס התעורר לפתע ממיטתו.
דמות גדולה ומצמררת הופיע בפתח חדרו.
שערותיו של מיילס סמרו הוא החל להזיע מפחד.
הדמות קרבה אליו ,מיילס ליחשש את הדבר הראשון שעלה לו בראשו.
עיניו רשפו באור מסנוור, ואור לבן הציף את החדר כולו .
מיילס חשף את הדמות שנראתה כמו אביר שחור שכוסה כולו בשריון דקרים מהפנט.
ועיניו בהקו באור כחול מקפיא.
הדמות החלה לזעוק מכאב , מיילס ניצל את הרגע כדי לחפש את חרבו הנאמנה.
האביר היה במרחק נגיעה ממיילס , בשבריר שניה מיילס שלף את חרבו האישית שתמיד הייתה מונחת על יד מיטתו .
מכוונת לפניו של האביר. האביר המשיך למרות זאת , ראשו נפגע אך מטרתו הושגה, ידו השמאלית תפסה את מיילס בחוזקה, והם נעלמו!.

ים של אל-מתים תפסו בו ,וריח של מוות מחניק הציף אותו, הוא ידע שהוא בגיהנום.
נגיסותיהם של האל מתים גרמו גם לכוהן מיילס לצרוח מייסורים.
הוא קיווה שמשהו יציל אותו מהנורא מכל, אך האלים שאותם הוא כל כך סגד בחייו, בגדו בו וחושך עד הציף אותו!.