דמעות של אמת ושקר פרק ה'

שעות הבוקר המאוחרות, והאחווה יצאה לדרך במלוא המרץ , מדלגת אחר פיתולים ומדרונות קשים ומסובכים מנשוא , כשטרי מוביל את החבורה בראש עם מטה הקסם המעוטר באבני חן יקרות ונדירות, מחכה לפול ריסלט וטיילר להשיג את עקבותיו במהירות האפשרית.
לטרי היה כושר סיבולת ומהירות גבוהה יחסית לרב-מג ממוצע ,והוא ידע לנצל זאת בחכמה רבה,
"רק עוד קצת ואנחנו עוצרים", הכריז טרי בחיוך.
"כמה זה קצת?" שאלו ריסלט וטיילר בעצבנות.
"אנחנו צריכים להגיע לבריסט לפני החשיכה ,מכיוון שאין כניסה של זרים אחרי שמחשיך",
ריסלט היה ההפך הגמור מטרי באותה העת ,שכן אי העשייה שלו בשנתיים האחרונות מאז ההרפתקה האחרונה שלו עם טיילר נתנו עליו את אותותיה בהליכתו המגושמת .
גם טיילר הזיע מהדרך , חוץ מהרפתקה אחת או שתיים , הוא בילה את השנים האחרונות בפונדק המטונף של רדסטון.
ולפול לא היה שום נסיון עם הדרך, טיפות הזיעה הרבות שזלגו במורד מצחו החלק שרפו את עיניו החומות. החברים העבירו ביניהם חוויות בזמן שפול השתרך מאחורי גבם.
רוח מקפיאה החלה לנשוב מהצפון הקר, מלווה בשלג צחור.
זקנו המחודד של טרי התנופף ברוח בצורה משעשעת, גורמת לשאר בני החבורה לצחוק בשאון גדול.
צעדיהם של האחווה נהיו יותר ויותר כבדים ואיטיים.
והם חיפשו מקום מתאים לעצירה.
כעבור שעה של הליכה מייגעת , הם עצרו מצאו מקום להתרעננות באחד המערות הצדדיות בוואדי.
והצטופפו כאחד בפאתי המערה , הקור צנח וחדר לעצמות.
טרי שלף את מטהו , וליחשש קסם אש מהפנט על מנת לחמן את המערה.
ריסלט טרי ופול פלטו אנחת רווחה , אחרי שחום גופו שבו אליהם.
החבורה המשיכה לפטפט עד שהגשם פסק והמשיכה בדרך היפה והמפותלת.

הרחק הרחק מכאן בקראסק , ישב לו המלך קורן על כסאו המקושט במעשה חושב,
והחזיק את שרביט הקסמים החדש והאכזרי שלו .
עיניו זהרו באדום , שני אבירים שחורים עמדו לפניו בקור מקפיא.
מאחורי האבירים עמדו שורה של אנשי-זאב ושכירי חרב. המלך קורן ואלף יער ששמו גארטסון הולימיאון דיברו ביניהם ,וכעבור זמן מה המלך קורן הפנה את מבטו לעבר כל הנוכחים באולם ,
והחל לדבר בשפה לא ברורה כנראה פקודות כלשהן ,גארטסון החל לתרגם אותו לשפה המדוברת כדי שכולם יבינו את דבריו של המלך.
קורן התרומם מכיסאו , וידיו הבזיקו באור אדום מסנוור,
הוא שלח קרן אדומה מידיו אל אחד המראות ונוצרה לה תמונה ברורה של מקומות בהם העיר בריסק , קורן המשיך לצעוק לכיוונם של היצורים, וגארטסון מיהר לתרגמו כדי שהמלך לא יהפוך אותו לעכבר. היצורים החלו לצאת במהרה לדרך, קורן חזר לשבת על כסאו המהפנט , מורא לגארטסון ולעוזריו להסתלק.