YOAV3211
מתוך פרק א'
תגובות בבקשה....

דמעות של אמת ושקר פרק ב'

YOAV3211 20/06/2011 815 צפיות 5 תגובות
מתוך פרק א'
תגובות בבקשה....

שמש של בוקר חורפי הפציע מעל הכפר הציורי.
עינייהם של תושבי דורמס בחנו שוב ושוב אחר הגבר המרשים.
שריונו העשוי מעור היה שונה מכל שריון שראו בעבר.
הצבע הלבן התאים כל כך עם חזהו העטור בציור מהפנט של זאב השלג.
גלימתו האדומה התמזגה בהרמוניה מושלמת עם הליכתו האצילת.
שיערו הקצוץ וגופו החסון והגבוהה שפעו ביטחון וכריזמה שאין כמותו .
הסייר לכד את עיניו של אחד מסוחרי הכפר .
הוא ניגש אליו בלהט והחל בשאלותיו.
"במה אוכל לעזור לך אדוני הנכבד?" שאל הסוחר הקירח בסקרנות .
"אני נראה לך אחד שצריך עזרה?" ענה הסייר .
"לא , אבל ברור לי שלא באת בשביל להתחיל עם הבחורות המקומיות" , וחיוך עלה בפניו של הסייר.
"כי אם זאת מטרתך אני אשמח לשדך לך את ביתי היקרה אדוני הנכבד" , אני בטוח שהיא לא תתנגד לגבר מרשים שכמותך ".
תודה אבל מחפש אני את אחד "הטרובדורים".
"את מי אם אפשר לשאול? שאל הסוחר בסקרנות.
את "רוהן גלורמט".
אהה , אם כן בוא אחרי ,סימן הסוחר בידו המגושמת ,והחל לפסוע בשביל התפוזים .
הסייר שחש בנוח בחברתו של הקירח לא היסס ופסע בעקבותיו.
העצים והבתים השתלבו נהדר בצידי הדרך, כאילו יצאו מתוך ציור של אמן מנוסה.
ציוץ הציפורים השלימו את האווירה השלווה בניחוח פרחי הבר של החורף.
הסייר החל לפזם שיר נוסטלגי שנראה לו הולם את המקום.
"אני רואה שהבאת לטרוברדור מתנה נחמדה", הבחין הסוחר בנרתיק הלאוטה היפיפה שנתלה מאחורי גבו החסון של הסייר הכריזמתי.
"לא בדיוק מתנה , אלא היא מיועדת להחלפה" ענה לו בחיוך ערמומי.
צליל מעומעם של לאוטה הגיע לאזניהם של הגברים, וצליליה הערבים של הלאוטה הדריכו את רגליהם החסונות.המוסיקה המהפנטת הפנתה אותם שמאלה לכיוןן ביתו היפייפה של "רוהן גלורמט".
המעיד על כך שגר בו אדם במעמד הבינוני-אצילי.
עיניהם היו נשואות לעיני העיצוב המקורי של הבית, ששכן בתחתיו של עץ עתיק.
רוהן שמע דפיקות בדלתו .
"פתוח חברים" קרא והזמין אותם להיכנס אליו.
הסייר לא האמין למראה עיניו, החדר שפע בתווים קסומים בכל מיני צבעים שבקעו מניגונו הערב של רוהן, אצבעותיו של הנגן זזו בסינכרון מושלם , בלא אף טעות אחת כאילו הלאוטה חלק מגופו.
בביתו הקסום הצטופפו להם מספר מתושבי הכפר המחוייכים , מצפים לעוד שיר ערב.
אשתו היפייפיה של רוהן כיבדה במשקה חם שהורכב מצמחי הכפר הייחודיים.
רוהן שר את הפזמון האחרון בשיר,וסיים בסולו לאוטה יפייפה שריגש גם את האורחים הקשוחים ביותר. התווים הקסומים דהו באיטייות , והתאדו באוויר לנגד עיניהם של האורחים ההמומים,במקביל לפריטת אקורד הסיום.
את השקט חתכה בעדינות אשתו של רוהן בברכת תודה לכל האורחים המכובדים שטרחו להגיע ולהנות משיריו המופלאים של בעלה היקר.
האורחים המסופקים לחצו את ידיו ושבו איש איש לביתו.
הסייר ניגש אל רוהן שהחזיר באותו רגע את הלאוטה במקומה, והחל בדבריו .
"ההופעה המרשימה ביותר שראיתי בחיי אדון רוהן".
רוהן חייך חיוך ניצחון.
"ומה שמו של המברך?".
"הרשה לי להציג את עצמי רוהן , שמי הוא "לארס טיילר", ובאתי בשביל חפץ ששמור אצלך כאן בבית.
רוהן שלף את חרבו המעוקלת ,ודילג שני צעדים אחורה לצד אשתו ואיים.
"סופכם יהיה מר ואכזר אם תנסו לשדוד אותי!".
" תירגע רוהן, לא באנו לשדוד אף אחד הכריז טיילר!".
" יש לי משהו להציע בשבילך! ".
רוהן החזיר בעדינות את חרבו המעוקלת לנדן , והצביע על הלאוטה של טיילר.
"תראה לי אותה בבקשה!", טיילר חייך חיוך ערמומי, והשיב לו ביובש.
" אני רוצה לראות את הגרזן שלך קודם".
רוהן בלע את רוקו , הוא עמד להפסיד במשחקי הכריזמה לגבר זר לחלוטין. הסוחר חסר הסבלנות הציל את רוהן ממש ברגע האחרון, והציע לטיילר להראות את הלאוטה קודם.
" טוב אני בכל זאת האורח כאן לכן אתפשר לכבודך" .
הוא הניח את הלאוטה על השולחן המרכזי בבית ופתח את הנרתיק,
רוהן לא האמין למראה עיניו , הלאוטה המכושפת של סובליס !.
ליבו פעם במהירות , ומוחו סירב לעקל , הוא חיבק את טיילר כאילו הכיר אותו זמן רב.
קרנייה היוקדות של השמש חדרו מבעד לחלון ופגעו במייתריה הזהובים של הלאוטה , הילה צבעונית מילאה את חלל החדר כתשובה הולמת למעשייה של השמש, עוטפת את הלאוטה היפהייפיה .
אבנים יקרות מכל הסוגים עיטרו את צוואר הלאוטה ,בשילוב יפהייפה של תמונות נוף מתחלפות בגוף הכלי.
יצרו של רוהן גבר עליו והוא חטף את הכלי לידיו הרועדות . הלאוטה התאימה לו כמו כפפה ,כאילו ניגן בה זמן רב.
פריטתו הנעימה לאוזניים עוררה את נשמתה של הכלי , והיא כמו משוחחת איתו במיתריה הזהובות , מהולה בתווים קסומים שבקעו מתיבת התהודה.
"רוהן"! – קרא טיילר בקול,
" רוהן השתגע אני חושב הסביר הסוחר בהלצה" .
המוסיקה נפלאה אך לא נוכל להישאר כאן לנצח.
אצבעותיו של רוהן פסקו בנגינתם המושלמת, והאורות דהו בחלל החדר.
רוהן נעץ מבטו בטיילר וקרא לו לבוא אחריו.
הם פסעו לחדר השינה החמים והמלא בכל מיני תמונות מילדותם של רוהן ואשתו , רוהן כרע על ברכיו בהתלהבות גורר מתחת למיטתו הזוגית, את תיבת האוצר הפשוטה.
מכסה האוצר חשף על גבי ריפוד הארגמן. גרזן דו להבי כסוף המעוטר במעשה חושב עתיק ויפייפה.
טיילר אחז במוט ההנפה שבקצותיו דוקרן אכזרי , ושאל את רוהן אם אפשר לנסות אותו לרגע בחוץ? רוהן הנהן בהסכמה.
טיילר יצא החוצה בריצה מניף את הגרזן בקלילות , ומכה בפראות את אחד העצים.
הגרזן שינה את צבעו לכחול מקפיא ,ואדי הקרח מיסכו את המכה המושלמת שחתכה את העץ לשתיים .
טיילר סקר את הגרזן בשנית לא מאמין למראה עיניו.
פניו המזיעות קיבלו משב מרענן מאדי הקרח שאפפו באוויר.
"הוא גם קל מאוד יחסית לגרזן מאותו סוג"
" בוא שב איתי בשולחן" הזמין רוהן את הסייר פעם נוספת ,
" וגם אתה מוזמן" והצביע על הסוחר .
הם ישבו כולם בשולחן ואשתו של רוהן החלה בהגשת הסעודה.
"אז קדימה רוהן בוא ותספר לי מהיכן השגת את הגרזן הקסום הזה"?.
לפני שהייתי טרוברדור הייתי שכיר חרב לוחם, ובאחת המשימות שלי הצטרכנו להביס מכשף זדוני מהצפון ששמו רוקטס.
ובסופו של דבר אחרי קרבות קשים ועקובים מדם הצלחנו רק לעצור אותו ,והגרזן הוא אחד החפצים שמצאנו שם.
ומכיוון שהרבה מחבריי נהרגו שם, זאת הייתה משימתי האחרונה , ונשבעתי שאיני חוזר ללחימה בחיים,ומאז אני רק טרוברדור.
" מתי כל זה ארע"?, שאל טיילר .
"אוו מזמן אמר רוהן שהיית ילד אולי".
" ועכשיו היכן הוא נמצא"? שאל טיילר במתח.
הוא לכוד באחד ממדורי הגיהנום,ורק עם יפתחו צוהר הוא יוכל לחזור.
בגלל זה טרי שלח אותי לכאן, כדי שתעזור לי להביס אותו.
"מה? "שאל רוהן, "
"על מה אתה מדבר"?.
טיילר הרצין את פניו והסביר בפירוט.
"שלושה אבירים מהשאול ועוד כמות נכבדת של אוייבים הגיחו מהשאול".
אגלי זיעה ביצבצו במצחו של רוהן .
"ומי פתח את הצהר"?.
"המלך קורן כנראה" השיב טיילר.
,"השתלט עליו איזה סוג של דיבוק נוראי".
," אתה יודע איך מחסלים יצורים מהשאול? שאל רוהן את טרי ?
"אני מניח שכן "טען הסייר.
"אבל זאת לא הבעייה הגדולה "הוסיף ביובש.
"אז מה כן הבעייה טיילר"?.
"הבעייה היא שאף אחד לא יודע איך לסגור את הצוהר המדובר.
טיילר הסתכל בעיניו של רוהן והצביע עליו – "רק אתה יודע ".
" כן זה נכון "אמר רוהן והשפיל את מבטו.
"אז ספר מה צריך לעשות בבקשה!" שאל רוהן במתח.
"אתה צריך להרוג את פותח הצהר" . שזה המלך קורן במקרה שלנו ,בעזרת "אבן חן", הסביר רוהן. "ובאיזה אבן חן מדובר?", שאל טילר במתח.
"אתה צריך את אבן הברקת הסביר לו".
" ומאיפה אני אמצא עכשיו אבן שכזאת היא נדירה,ובאיזה נשק אשתמש" ? שאל טיילר.
"תחשל אותה באבן אמר רוהן והצביע על הגרזן היפייפה".
" ומצטער אין לי את האבן ",ענה לו רוהן .
" תצטרך להשיג אותה בעצמך" .
" לי יש ! "קרא בקול הסוחר.
טיילר ורוהן הסתכלו עליו במבט חשדן .
"יש לי את אבן הברקת!"
"וכשתצטרך ללכת נעצור אצלי בחנות ואתן לך אותה",
" מעולה! "אמר בקול רם טיילר.
והשלושה חייכו חיוך של סיפוק.
"ועכשיו תורך לספר לי טיילר מאיפה השגת את הלאוטה הקסומה של סובליס האגדי"? שאל רוהן בסקרנות.
"סובליס עצמו הוריש אותה לאבי",
"ומשום שלא היה לו משפחה הוא העניק לו אותה כמחווה לחבר שלו לפני שהוא מת,שזה היה אבי כמובן.
"ואיך אביך הגיב ל…",
"אבי מת מזמן" קטע אותו טיילר.
" הלאוטה הייתה האוצר המשפחתי שלי ".
" אני יותר הרפתקן מנגן".
" וידעתי שיש לך אצלך גרזן קסום, אז ראיתי בזה הזדמנות לעסקה טובה בשביל שנינו ."
השניים קמו ולחצו ידיים.
" אני מקווה שנתראה עוד פעם אמר טיילר,"
" אני גם מקווה" השיב לו רוהן בחיוך.
טיילר והסוחר סגרו אחריהם את הדלת, ופסעו לכיוון מרכולתו של הסוחר שנמצא בסוף שביל התפוזים. .


תגובות (5)

סיפור ממש יפה!
יש לי עצה: כדאי לרדת שורה כשמתחיל נושא חדש ולעשות מרווחים. בנוסף, כדאי גם כאשר מישהו מדבר להוסיף גרשיים.
בקטע הזה לדוג':
הוא ניגש אליו בלהט והחל בשאלותיו. במה אוכל לעזור לך אדוני הנכבד? שאל הסוחר הקירח בסקרנות .אני נראה לך אחד שצריך עזרה? ענה הסייר . לא , אבל ברור לי שלא באת בשביל להתחיל עם הבחורות המקומיות, חיוך עלה בפניו של הסייר , כי אם זאת מטרתך אני אשמח לשדך לך את ביתי היקרה אדוני הנכבד , אני בטוח שהיא לא תתנגד לגבר מרשים שכמותך . תודה אבל מחפש אני את אחד הטרובדורים

אז כדאי לשנות:
הוא ניגש אליו בלהט והחל בשאלותיו.
"במה אוכל לעזור לך אדוני הנכבד?" שאל הסוחר הקירח בסקרנות .
"אני נראה לך אחד שצריך עזרה?" ענה הסייר .
"לא , אבל ברור לי שלא באת בשביל להתחיל עם הבחורות המקומיות," (השיב) (ו)חיוך עלה בפניו של הסייר , "כי אם זאת מטרתך אני אשמח לשדך לך את ביתי היקרה אדוני הנכבד , אני בטוח שהיא לא תתנגד לגבר מרשים שכמותך."
"תודה אבל מחפש אני את אחד הטרובדורים…"
מקווה שעזרתי ולא פגעתי. ושתיקח (או תיקחי?) הכל כביקורת בונה.

21/06/2011 16:58

נ.ב
אשמח להסבר, מה זה "הלאוטה"?

21/06/2011 17:00

גיטרה בגירסה ישנה יותר

21/06/2011 17:14

תמשיכי!!

22/06/2011 12:12

אני בן, ויש עוד פרק נוסף ממתין לאישור…

22/06/2011 20:44
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך