דרקון אמיתי פרק 7

kirutoo 14/06/2015 633 צפיות אין תגובות

לפתע הרעש הפסיק, מיד הסתכלתי על סיראלה ועל בוסקר, בשביל לשאול אותם על מה שקרה אך הם היו מחוסרי הכרה, חיפשתי מי מסביבי, לא מצאתי, התלבטתי מה לעשות, להיכנס, לשער ולחזור הבייתה או ללכת לעזור להם, מצד אחד הייתי חייב להגיע הבייתה ומצד שני לא יכולתי לנטוש אותם. הסתכלתי סביבי, כאילו כלום לא קרה, הציפורים (או מה שיש כאן בתור ציפורים) צייצו, הרוח נשבה, העצים נהנו ממנת הויטמין די שלהם, הכל היה בסדר, אך לפתע כדור אבן ענק התגלגל מבין העצים והתקרב אל בוסקר וסיראלה, הוא לא הגיע אליהם אבל המקום שבו הוא עצר היה נורא קרוב, פתאום שני ידיים יצאו ממנו, שני רגליים וראש, כולו היה עשוי אבן, חוץ מעיניו הריקות, הוא הסתכל עלי במשך שניה במבט ובוחן ולפתע הסיט את מבטו לכיוון סיראלה ובוסקר, הוא התעלם ממני לגמרי, הוא הרים את היד שלו וכיוון אותה לכיוונם, היד שלו החלה לזהור, כדור גדול וזוהר הקיף את היד שלו, לפתע הוא השתחרר, הוא התחיל להשתנות לשחור, יכולתי להישבע שהכדור הזה לא מתנה אשר יצור האבן הזה החליט להעניק להם, זה הולך לפגוע בהם, חשבתי מה אני יכול לעשות, הסתכלתי סביבי, פתאום מצאתי אבן על האדמה, זה הדבר היחידי שאני יכול להשתמש בו כבר, זרקתי את האבן, הכדור לבנתיים גדל מרגע לרגע, כמו שחשבתי ולא כמו שקיוויתי האבן לא עשתה כלום, היא רק נכנסה לתוכו, אולי היא עיכבה אותו בחצי שניה, רצתי לכיוונם, פתאום ראיתי איך האבן מתקדמת קדימה, היא לא עצרה, היא ממשיכה להתקדה, פשוט לאט, רצתי אפילו מהר יותר, הרגשתי איך הנשמה שלי יוצאת לי עם כל התנשפות.
האבן פגעה במרכז הכדור ופוצצה אותו למליון חתיכות קטנות, ממש קרוב לבוסקר וסיראלה, הם עפו לכיווני והתגלגלו על הרצפה, פחדתי שקרה להם משהו, רצתי אליהם ובדקתי אותם, הכל היה בסדר, לפתע שמעתי צחוק, הוא עדיין כאן.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך