NoaHPSwift
[העלאה שנייה, אנשים] | שמעו, זה לא עובד ככה. כן, הגעתי לפרק עשרים ושמונה והכל, אבל האמת שאני מעלה את הסיפור בשבילכם ולא רק בשבילי, אז בבקשה - אין טעם שאני אמשיך מעבר לפרק שלושים אם אין קוראים. תגיבו. וכן, אני יודעת שזה פרק שונה ממה שאני עושה בדרך כלל. תתמודדו.

האקדמיה לייצורים – פרק 28 –

NoaHPSwift 01/12/2014 736 צפיות 6 תגובות
[העלאה שנייה, אנשים] | שמעו, זה לא עובד ככה. כן, הגעתי לפרק עשרים ושמונה והכל, אבל האמת שאני מעלה את הסיפור בשבילכם ולא רק בשבילי, אז בבקשה - אין טעם שאני אמשיך מעבר לפרק שלושים אם אין קוראים. תגיבו. וכן, אני יודעת שזה פרק שונה ממה שאני עושה בדרך כלל. תתמודדו.

התעוררתי במהירות, משתדלת לא לצרוח או להקיא את כל מה שנמצא כרגע במערכת העיכול שלי ו/או את מערכת העיכול שלי. לקח לי זמן להבין איפה אני ומי ישן במיטה שמולי.
חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
אני קמה מהמיטה ומתהלכת בחדר, שטופת זיעה. אני חוזרת על כמה מילים בראשי שוב ושוב.
חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
זה לא מרגיע אותי. זה לא גורם לי להפסיק לרעוד. זה לא גורם לי להתרכז. אני אומרת את זה. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
אני צריכה ללכת. לצאת. לרוץ. למצוא את אלכס. לא, לא. אני צריכה להיות לבד. לא – אלכס. ושוב.
חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
אני צועדת מחוץ לחדר וסוגרת אחריי את הדלת בדממה. אני מתהלכת במגורי הבנות ויוצאת. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
אני נעמדת בכניסה למגורי הבנות, בחוץ. בגשם השוטף. הקור לא מפריע לי. הרטיבות. כלום. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
אני רק עומדת, מחכה למוות שלי. לברק שיפגע בי ויהפוך אותי לאפר. רעם נשמע. לעזאזל. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
מיילי היא לא זאת שמתה בחיזיון. לא. מישהו אחר. אבל איכשהו, היא קשורה לכל הסיפור. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
הגלגלים מתחילים להסתובב בראשי. אני לא יודעת על מי אני יכולה לסמוך. אלוהים אדירים. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
אני יודעת בבירור מי היה זה שכלא אותי. אני אגלה מה הוא זומם ואכניע אותו. זהו זה. בטוח.
ואלכס – כנראה שאני יכולה לסמוך עליו. אבא? אני לא רוצה לערב אותו בכלום. מיילי – כנראה שלא. אולי. אני לא יודעת. קרוליין – היא התחילה להתנהג מוזר בזמן האחרון. מייקל – כן, בטח. ג'ייסון – אני עדיין מבולבלת בנוגע למצב שלנו. סקיילר, מאדי או סופי? לא נראה לי. אלוהים. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
אני יושבת עם גבי לחומה בפיג'מה וחושבת כמו סתומה. זהו זה. התחרפנתי לגמרי. אני מתה. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
טיפסתי על החומה. הבטתי בעולם שבחוץ – הכל כל כך שקט. הבטתי מעבר לכתפי. אני שונאת את המקום הזה. אני שונאת ג'ייסון, שבאשמתו הגעתי למבנה הארור הזה. אני שונאת את כולם, שגורמים לי להרגיש שייכת וגם בודדה. אני שונאת את כריס, על זה שבגד בי. אני שונאת את קייל על זה שמת. אני שונאת את אריקה, על זה שהיא אופטימית. אני שונאת הכל. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
מצאתי את הפלאפון שלי בכיס המכנסיים. השארתי אותו בכיס. ואז קפצתי מהחומה ברגע. חדר.
אקדמיה.
מיילי.
מוות.
ברחתי מהאקדמיה.


תגובות (6)

וואו ממש יפה אהבתי מדרגת 5 וברור שתמשיכי…

02/12/2014 17:08

תמשיכייי אני מתה להמשךךך!!

04/12/2014 08:31

נו למה את לא ממשיכה??

21/12/2014 18:57

תמשיכיי כבררר!!!!!

03/01/2015 18:42

תמשיכייייי

23/01/2015 21:52

את כותבת ממש יפה והסיפור מושלם, רהוט, ומעניין. הכריס הזה מניאק אני לא מאמינה שהוא בגד בה ככה.

23/01/2015 21:53
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך