נטלי16
הפרק הבא הוא האחרון... :) בתאריך 6/12/11

המיסתורים בסוף העולם …26

נטלי16 30/11/2011 813 צפיות 2 תגובות
הפרק הבא הוא האחרון... :) בתאריך 6/12/11

אמה לא ידעה מה להגיד ומה לעשות ופשוט עמדה לידו , ג'וני הבין שהיא לא תבוא איתו אז הוא "העביר" אותם לגינה . "אל תעשה את זה יותר בלי רשותי ! " כעסה אמה , ג'וני חייך ושמח שהצליח לעצבן אותה . "כמה אנחנו עוד יכולים להתעלם אחד מהשני? " שאל, "אני לא מתעלמת ממך " . אמרה – "עוד רגע את פה חודש ופעם אחת לא דברנו " . –"ג'וני אתה צריך להבין… " -"למה את לא מביטה בי? " -"מה.? " "תביטי בי ! " ציווה . אמה חששה להרים את הראש , אבל בעזרת ידו היא הרימה . בשנייה אחת הכול חזר אליה הריח שלו , מבטו , יופיו שכל כך התגעגעה לראות . "הפנים האלה! . אף פעם לא שכחתי אותם " אמר ג'וני לוחש מולה . אמה החלה להתרחק ממנו והוא המשיך להתקרב אליה עד שנתקעה בעץ מאחוריה , ג'וני הניח את שני ידיו בצדדיה כך שלא תוכל לברוח . "בשביל זה הבאת אותי לפה!? " שאלה רועדת . "לא !" אמר אבל המשיך להביט בה מקרוב. "הבאתי אותך בשביל להדגיש לך שאת לא יכולה לעשות מה שבאלך , שמעתי על המקרה עם אשלי היום , זה לא בא בחשבון שקורים לך דברים לא שגרתיים ואת לא חולקת את זה ! אנחנו חייבים לדעת כל פיפס שקורה פה ! . " "זה שאשלי סיפרה לך ואתה באת "להדגיש " לי את הנקודה , לא אומר שאתם חייבים לדעת כול מה שאני חושבת ! וזה לא אומר שאני יספר למישהו מכם משהו . אתה מוכן ללכת אחורה אין לי אויר " ביקשה . ג'וני נותר המום אבל בכל זאת חייך . "מה אתה מחייך ג'וני ! , אני לא מבינה בשביל מה היה צריך את כל זה , תן לי ללכת! " ביקשה בכעס . ג'וני הוריד את הידיים ונתן לה מקום מעבר . "תודה לאל " חשבה אמה והתחילה ללכת . "את לא רוצה לדעת למה לא חזרתי אחרי אותו לילה? " שאל ג'וני , אמה נעצרה ועמדה גב אליו , הוא שתק מס' רגעים עד שאמה הסתובבה והתקרבה אליו . הם עמדו אחד מול השני והביטו זה לזו בעניים . "חיכיתי לך ! . אחרי אותו לילה לא ידעתי איך להמשיך , כאב לי " אמרה ודמעות בעיניה . "אל תבכי ! , את שוברת אותי ! " ביקש נואש , היו בניהם מס' שניות של שקט עד שהתחיל לרדת גשם . "למה ג'וני ? " שאלה . "אמה את לא צריכה אותי ! אני מסובך לא רק עם עצמי ואת עדין ילדה שהפכה לאישה לפני פחות משנה , הפערים בינינו גדולים " . " ג'וני אני שיתפתי אותך בכל דבר שקרה לי בחיים אתה יודע עליי הכול , ומה אני? אני לא יודעת עליך כלום " אמרה ברוגז קל ג'וני ידע שהיא צודקת אך לא רצה להראות זאת למרות שלא הייתה לא ברירה . "הצלקת שיש לי על הפנים נוצרה כשהגנתי על אחותי בגופי , היא כל מה שהיה לי אבא שלי יום אחד קם ונעלם , אמא שלי נפטרה מרוב צער. יום אחד נקלענו אני והיא לניסיון חטיפה , הם באו להרוג אותה כאשר עמדתי ביניהם , נשבעתי שאני לא אתן לאף אחד לפגוע בה , אבל הם הרגו אותה באכזריות רבה מולי . " אמר ג'וני ושתק . אמה התקרבה אליו במהירות ועטפה אותו בזרועותיה , ג'וני טמן את ראשו בשיערה הארוך והנפלא . "אני אוהב אותך ! , בגלל זה לא יכולתי להתקרב אליך ידעתי שאני מגנט לסכנות , ואם את היית נפגעת לא הייתי עומד בזה " אמר . אמה עצרה את נשימתה כששמעה אותו אומר זאת . הם התקרבו אחד לשניה והפעם הייתה זאת אמה שיזמה את הנשיקה . הם עמדו בחוץ בקור כשהם רטובים עד לשד עצמותיהם , אבל שום דבר לא הפריע להם . הם הרגישו אחד את השני , את הגעגוע את הביטחון , את היופי שבדבר . אחרי מס' שניות ראשו של ג'וני היה טמון בצווארה ושיערה הרטוב , בעוד שלה קרוב לצווארו מריחה את ריחו . "לא התכוונתי לעשות את זה אני מצטערת " אמרה . "זאת לא אשמתך גם אני הייתי חלק בזה " אמר . הם הבינו שעכשיו זה לא הזמן לדבר על זוגיות , ואמה הייתה זאת שיזמה את הפרידה , "ג'וני בוא נישאר ידידים " ביקשה , "זה נראה לי הדרך הטובה ביותר לשמור על יציבות " אמר . אחרי מס' שניות הם חזרו לעצמם "תיכנסי את תתקררי " אמר ג'וני בקור . אמה הקשיבה לדבריו וחזרה לבית.
ג'וני נשאר לעמוד בחוץ וחשב על דרך טובה להוציא עצבים. אמה נכנסה לחדר שלה וחיפשה בגדים להחלפה . היא הרגישה כאב בחזה וצורך לבכות . "למה!? " שאלה את עצמה הרי היא אמורה להיות שמחה שהכול חזר להיות כשורה וכל אחד ימשיך בחיים שלו , היא אהבה אותו מאוד אבל הלב שלה לא יוכל לעמוד בזה עם יקרה לו משהו בזמן שהוא מגן עליה . הם מצאו את הפתרון המושלם ביותר לשניהם , חשבה והייתה נחושה בהחלטה .
שנייה לפני שאמה נכנסה לחדר כנס , שוב חדרו לה לראש ודברו אליה . "הזמן שלך אוזל! , אל תכריחי אותנו לפגע במישהו את יכולה להגיע פשוט לבד ! אזהרה אחרונה נחכה לך עד 2 בבוקר בכניסה ליער המערבי , אם לא תגיעי אני נשבע לך שנפגע במישהו מבני הבית! " . הקול נעלם ואמה הרגישה שהוא שאב ממנה כל אנרגיה אפשרית . אין לה ברירה היא לא רוצה שיפגעו במישהו לא אשם ! היא תלך , החליטה בינה ולבין עצמה . במקום להיכנס לחדר כנס היא עלתה לחדרה וציירה בשעה 12:30 אמה יצא מהמיטה בשקט עם הציורים שלה , לפני שיצאה מהבית אמה נכנסה לחדר העבודה של ג'וני והניחה את הציורים על גבי השולחן .
"לאן את חושבת שאת הולכת ? " שאל לוק כאשר אמה עמדה לצאת מהבית .


תגובות (2)

שבת שלום נטלי: ברכות לרגל 50 הסיפורים שפרסמת זה קציר יבול ענק ובקשר לסיפור שלך נהניתי ברמות על את כותבת כל כך יפה שאין לי מלים , תמשיכי בקשה באהבה בקי ♥♥♥♥♥

02/12/2011 08:40

שבוווע טוב בקי ,
תודה רבה לך על כל הברכות אני מעריכה מילה במילה ,
אני כל כך שמחה שיש אנשים שנהנים מיזה ובגלל זה יש לי כבר השראה לסיפור חדש…. =)

03/12/2011 12:45
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך