המסע (פרק 3)

מהפרק הקודם :
" היי לין " אמרתי נזכרת "איפה אמא?" שאלתי . "היא אמרה שהיא הולכת לקנות חלב, לחם וביצים. ותכף חוזרת " אמרה ולגמה מהשוקו. הלכתי לטלפון הנייח וניסיתי להתקשר לאמא עוד הפעם. 'הלו?' 'אמא איפה את ? עברה כמעט שעה ולין אמרה שאת הולכת לקנות חלב , לחם וביצים. מתי את חוזרת?' שאלתי בדאגה. ' השארתי פתק על השולחן שהלכתי ואני אחזור בעוד כשעתיים כי סבתא חולה ורציתי לקפוץ לבקר אותה ולבדוק מה שלומה' אמרה. 'בסדר תחזרי מהר ביי ' והשיחה התנתקה. "מה אתם רוצים לעשות? " שאלתי את לין וירדן. ירדן הצביע על הקוביות שהיו מונחות על הספה שבסלון . "ומה גברת הקטנה תרצה? " שאלתי במבטא בריטי וכולנו צחקנו . " ברצוני לקחת צבע ולצבוע את מיקי מאוס . התסכימי ?" שאלה וקדה קידה. "אכן כן יקירה" אמרתי. ושתינו צחקנו ."איזה שפה גבוהה יש לך ! כל הכבוד ! "הלכתי לכיוון הספא ששם ישבה וחיבקתי אותה. " גם שרה הגננת אומרת שיש לי שפה גבוהה ". אמרה והלכה לחדרה לקחת צבעים וטושים.

פרק 3:
נשמע צילצול. ניגשתי לטלפון הבית אשר נמצא בחדר הוריי ועניתי. 'הלו'? לא נשמעה תשובה. 'הלו? מי זה?' שאלתי בתהייה. 'שלום מדברת ירדנה ממפעל הפיס' והבנתי ישר מי זה. 'עידנדן! מצחיק אחד! חא חא חא אני על הריצפה. מצחיק מאוד. ' וציחקקתי. 'אגם! כמה זמן לא דיברנו ! מה נשמע? ודרך אגב רצית לשמוע שיחה כזאת בעתיד? ' שאל וציחקק. ' עידן שאלת יותר מדי שאלות לשיחה אחת אז אני יענה לך עליהן. יש לי כל מה שאני צריכה , אבל אם הייתי זוכה בקצת שינה בלילה הייתי שמחה' עניתי בעצב. ' מה קרה? שוב הסיוטים? זאת פעם שלישית השבוע . את רואה לאחרונה סרטים מפחידים או סרטי אימה? ' שאל בדאגה. 'עידן ככה אתה מכיר אותי? אתה הרי יודע שאני אוהבת סרטי אימה או שנופר כבר השכיחה ממך את הכל? ' שאלתי בזלזול. ' את הרי יודעת שאני מאוד אוהב אותה אבל עכשיו אני פה ואני לא הולך לשום מקום ואנחנו נפצה על הזמן שלא דיברנו אל תדאגי' ענה בעצב. 'הכל בסדר ? אתה לא נשמע שמח במיוחד.. ' ' נפרדנו. גיליתי שהיא לא אוהבת אותי והייתי בשבילה סתם משחק.' ברגע שהוא אמר משפט זה, שמעתי ברקע השתעלות. אני מכירה אותו מכיתה ו' כל כך טוב שידעתי שהוא עדיין אוהב אותה. אבל כדי לנחם אותו אני לא אהיה כמו כל הבנות שאומרות : הוא לא שווה את זה, מגיע לך מישהי יותר טובה היא סתם הייתה משחק , היא הלכה אז תתמודד, היא הלכה תעבור לאחרת, תשכח ממנה וכו'. ולכן אמרתי : ' אני בטוחה שאיפשהו עדיין גם היא אוהבת אותך אבל יכול להיות שלא ולכן הזמן יעשה את שלו. אתה תמצא מישהי שתשכיח ממך את נופר ובעוד זמן מה אתה אפילו תצחק על זה. מה שחשוב זה שאל תתעמק על הנושא הזה. תמשיך בשגרה' אמרתי והייתי גאה בעצמי. ' כנראה שאת צודקת אבל בדבר אחד את צודקת . הזמן יעשה את שלו. ' מיד אחרי המשפט של עידן שמעתי התרסקות . ' עידנדן אני לא בטוחה אבל משהו קרה אני יכולה להתקשר אליך מאוחר יותר?' שאלתי ובינתיים הרגשתי מאוד מודאגת. ' כן כן בטח תעדכני אותי ביי ביי ' . ניתקתי מיד את השיחה ורצתי מיד למטה במורד המדרגות למטבח. מראה מזעזע התגלה לפניי. לין שכבה על הרצפה כאשר צנצנת ריבה על ראשה. הוזזתי את הצנצנת במהירות והסתכלתי לבדוק מה שלום אחותי. היה לה חתך ויצא שטף דם ממצחה. בדקתי אם היא נושמת. לקחתי מהר את הטלפון הראשון שמצאתי שהיה על השידה והתקשרתי ל101 . 'שלום אחותי פצועה במצחה ואני לא יודעת מה קרה לה היא לא מתעוררת תשלחי בבקשה ניידת לרחוב הכרמל ** ! ' אמרתי כאשר הרמתי טיפה את קולי. 'היא נושמת? תבדקי בבקשה בת כמה הילדה?' מיד עשיתי את פקודתה. ' הילדה בת 4 והיא נושמת והיא לא מתעוררת!' עכשיו צעקתי . ' האמבולנס מיד יגיע ' ניתקתי את השיחה והלכתי, יותר נכון רצתי לסלון . ראיתי שאחי עדיין משחק בקוביות כאילו כלום לא קרה. לקחתי את ירדן ונתתי לו לשתות חלב מבקבוק. התקשרתי מיד ליידע את אמא. אך היא לא ענתה. התקשרתי לאבא וגם הוא לא ענה. אבא עובד באמבולנס אז כך שהוא לא יכול לענות לטלפונים והוא עובד לרוב בלילה. שמעתי סירנה. מיד מבלי לחשוב פתחתי את הדלת והסתכלתי החוצה לראות איפה האמבולנס. והוא התגלה מול עיניי. ומתוכו בהפתעה גמורה יצא ….