המשחק השחור פרק 11

"אני אעשה כל מה שתרצה רק תן לי את אח שלי קודם, אל תיתן לו לדמם ולהיות שבוי של הערפדים, אולי יהרגו אותו" אמרה רדגה והתחילה לבכות. "זופ!" היא צרחה, אבל זה לא עזר לה, היא התחילה להתאבק במכשף. "היי! היי! מה את עושה?" שאל המכשף, לפתע גאדר ופיליפ הופיעו, הם רצו אחרי רדגה והמכשף. "את יכולה לרוץ?" שאל המכשף. "כן" אמרה רדגה, "רק תרפה ממני" המכשף שיחרר את רדגה והניח לה. רדגה רצה בכל כוחה. "פיליפ? מה עשית?" היא צרחה. "את מה שהייתי אמור לעשות כבר לפני הרבה זמן! חה חה חה!" "אוי ואבוי!" אמרה רדגה, "תקשיב יש עליך את התליון?" "איזה תליון?" שאל המכשף. "תליון הזהב?" שאלה רדגה. "איך את יודעת עליו?" שאל המכשף. "נו מה זה חשוב עכשיו? תן לי את התליון!" צרחה רדגה. "אני מצטער, אני נתתי אותו למלך הרשע ובתמורה לכך הוא הרשה לי לצאת מהארמון שלו" אמר המכשף. "מה? אתה נתת למלך הרשע את תליון הזהב?" שאלה רדגה תוך כדי ריצה וליבה פעם בחוזקה, היא משכה בחולצתו של המכשף ודחפה אותו, המכשף התגלגל במורד תלול של אבנים לבנות ואפורות, הוא הושיט יד למקל הכשפים שלו, אבל הוא התגלגל הישר אל תוך המים. רדגה רצה לצד השני וחיפשה את זופ, הערפדים התעופפו לכיוון שלה, היא התכופפה ורצה בכל כוחה, היא מצאה את זופ, שוכב על השביל, הוא בקושי נשם, חולצתו הייתה מלאה בכתמים של דם. "זופ? אתה בסדר?! תענה לי!" צרחה רדגה. "רדגה, אני לא חושב שאני אצליח להחזיק מעמד." אמר זופ. "זה בגלל המכשף המטומטם שלא הרפה ממני, הוא גרר אותי ואני רציתי לרוץ אליך , אבל לא יכלתי, זה סתם מכשף ארור, אני לא מבינה למה התאהבתי בו בכלל הוא אפילו חיבק אותי ונישק אותי. בבקשה, תחזיק מעמד, אני לא אוכל בלעדיך ותגיד לי מה הערפדים עשו לך?" "אני לא בדיוק ראיתי, אני עצמתי את עיניי בזמן הזה, לא רציתי להסתכל. את מבינה? רציתי גם לכתוב צוואה, אבל לא נראה לי שאני אספיק, עכשיו תקשיבי לי, כל הכבוד לך! את נקמת במכשף הזה את נקמתך, הוא גרר אותך, אולי הוא גם בגד בך והנה, עשית את הדבר הנכון, למרות שהוא עשה את זה לטובתך כדי שלא תסתבכי עם הערפדים, הוא רק ניסה לעזור לך ואם את אוהבת אותי תעשי בשבילי דבר קטן, תצילי את המכשף, הוא עלול ליפול לתוך המים, המדרון התלול הזה של האבנים הוא מסוכן מאוד, תצילי אותו, בבקשה." "אני אציל אותו רק בבקשה, תשתדל להחזיק מעמד" אמרה רדגה. "אני אשתדל" אמר זופ, חייך אליה וחיבק אותה חיבוק חם ואוהב, חיבוק של אחים. רדגה רצה אל המדרון, אבל אז גם היא התגלגלה, היא ניסתה להגיע אל המכשף, אבל היא לא הצליחה, היא נפצעה ביד שלה וצרחה.