המשחק השחור פרק 13 ואחרון, מוקדש ליוטה
"וואו, אני לא מאמינה שאנחנו ניצחנו" אמרה רדגה.
"אנחנו ניצחנו" אמר זופ וחייך.
"כן" אמר המכשף, "זהו, נגמר ואני החלטתי שאני לא משחק יותר במשחק השחור."
"כן" אמרה רדגה, "התברר לי גם שפיליפ חשב שאני ילדה בת ארבע וחצי".
זופ צחק.
עכשיו רדגה דיברה אל המכשף:"מכשף יקר, תודה שעברת איתי כל כך הרבה הרפתקאות ותמיד נשארת לצידי, למרות שגררת אותי לאורך השביל ולא נתת לי ללכת לזופ. אני רוצה גם להגיד לך סליחה שאמרתי לך שאתה מכשף ארור, באמת, מעומק הלב."
"שטויות, את לא צריכה לבקש ממני סליחה" אמר המכשף.
"מכשף יקר, אני רוצה להגיד לך משהו!" אמרה רדגה.
"מה?" שאל המכשף.
"דבר שאני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני אומרת למישהו" אמרה רדגה, "או פעם שנייה."
"נו?" אמר המכשף.
"אני אוהבת אותך!" אמרה רדגה וחיבקה את המכשף חזק חזק.
"זה כל כך מרגש!" אמר זופ ועיניו נצצו, הוא בכה מרוב אושר.
"טוב, אני ורדגה יוצאים למסע שלנו, זופ" אמר המכשף.
"איזה מסע?" שאל זופ.
"את רוצה לספר לו?" שאל המכשף את רדגה.
"כן" אמרה רדגה, "זה המסע שלי ושל המכשף, מסע האהבה שלנו, אנחנו נעבור דרך יערות, שערים, גשר גן העדן, עד שנמצא בשבילנו את המקום המושלם כדי שנוכל להיות ביחד"
"איזה מסע טיפשי ומשעמם" אמר זופ, רדגה הפנתה לזופ את הגב וכתבה משהו על החול.
תגובות (2)
אם אני אקבל השראה לפני אז אני אפרסם את זה במועד אחר
יואווו מושלםםם אוף איזה באסה שעד חנוכה אני אצטרך לחכות :(
תתחיל סיפור חדש ביינתים ^^