המשחק השחור פרק 8 סודותיו האפלים של מלך הערפדים, כדור בדולח ומסתור מורעל

"כן, יפה כאן" אמר המכשף וחייך, "זאת האמת"
לפתע, מלך הערפדים עף אל רדגה והמכשף , עצר ועמד מולם ואמר: "מכשף, למה אתה לא משחק במשחק השחור?"
"אתה לא רואה שאני בגן עדן עכשיו?" שאל המכשף.
"אני יכול להפוך את זה לגיהנום בכזאת קלות" אמר מלך הערפדים, "אתה רוצה שאני אשחרר את סם? תשחק עוד כמה משחקים או שאני אכלא גם את פיליפ ויעיר את ראגן."
"לא, בבקשה אל תעיר את ראגן לחיים" אמר המכשף.
"אני יכול וזה מה שאני אעשה, ראגן הוא חבר מאוד טוב שלי."
"מה? אתה משתף איתו פעולה?" שאל המכשף.
"אני? מה פתאום?" שיקר מלך הערפדים, "פיליפ משתף איתי פעולה?"
"כן? במה בדיוק?" שאל המכשף בכעס.
"אתה לא מבין שאני יצרתי את המשחק השחור?" שאל מלך הערפדים.
"עכשיו אני מבין ואני לא הולך לשחק עוד משחק, תכף תגיד לי שהמלך הרשע גם משתף איתך פעולה, כולם משתפים איתך פעולה, כי אתה מלך הערפדים," אמר המכשף, "ואני לא מבין בכלל איך נכנסת לגיהנום!"
"אתה רוצה לראות את סם? כן או לא?" שאל מלך הערפדים בזעם.
"תעשה מה שאתה רוצה, אני לא משחק במשחק השחור יותר. נקודה." אמר המכשף.
"בסדר, אתה יכול להמשיך ללכת עם הרדגה הזאת שלך, אבל יבוא יום ואני אשלוט בך ואני אמנע ממך לאהוב את רדגה" אמר מלך הערפדים.
"אתה לא יכול לעשות את זה!" אמר המכשף.
"אולי אתה רוצה נשיכה שתעיר אותך , תראה אתה בגן עדן, אבל אני יכול להעביר את כל הדברים שיש לי בעולם לעולם הזה, אתה רוצה לראות?" שאל מלך הערפדים.
"אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, לי לא איכפת" אמר המכשף.
"אה באמת? אם אתה לא יודע, בתקופת השהייה שלך בגיהנום, אני הספקתי לאסוף את האנשים הכי חזקים בממלכה שלי ויש לי צבא!" אמר מלך הערפדים.
"אתה לא מפחיד אותי," אמר המכשף, "אל תפחדי רדגה, אלו סתם איומים."
"יכול להיות שאנחנו ניפרד?" שאלה רדגה את המכשף בחשש.
"אני כבר אמרתי לך ואת אמרת לי, שום דבר לא יפריד בינינו" אמר המכשף.
"הייתה לך גם הזדמנות לגלות את סודותיי האפלים במשחק השחור, אבל לא ניצלת את ההזדמנות הזאת ולא רצית לשחק עוד משחק, ועכשיו הגורל שלך והעתיד שלך תלויים בי. אני אמצא גם ערפדה נאה והיא תהיה מלכת הערפדים והיא תוליד מלא ערפדונים קטנים והם יתקפו אתכם, את שניכם ואני באמת אעשה את זה!" אמר מלך הערפדים.
"האמת היא שכבר גיליתי כמה מסודותיך האפלים, שאתה משתף פעולה עם רוב היצורים בגיהנום ושאתה יצרת את המשחק השחור!" אמר המכשף.
"אתה חושב שבמילים האלו, שאמרת עכשיו אפשר להעלים את מלך הערפדים?" שאלה רדגה וחייכה חיוך שובב. "כן, אני מקווה שזה יצליח" אמר המכשף, "ואם לא אני אאלץ להרוג אותו, אבל לא בעזרת כוחות וקסמים, רק עם אקדח."
"אוי אוי – אוי, אתה ממש מפחיד אותי, אני משקשק מפחד" אמר מלך הערפדים בציניות ועף אחרי רדגה והמכשף. רדגה והמכשף רצו הכי מהר שהם יכולים ואז הם עפו לאחור כי הם ראו אלפי ערפדים מתקרבים אליהם, הם רצו לצד השני, הם ירדו במעבר האבנים התלול, הם נתקלו באבנים ובעצים, אבל הם קמו והמשיכו לרוץ. מלך הערפדים צחק צחוק מרושע ואז המכשף עצר, כי הוא ראה את סם ואז הוא שאל: "סם? אתה משתף פעולה עם מלך הערפדים הרשע הזה? אתה לא כזה! מה? הוא שלט בך?"
"רוץ!" צרחה רדגה. "אני כבר בא, תמשיכי לרוץ!" צרח המכשף ואז הוא שם לב שבכיס שלו יש קלף מהמשחק השחור, זה היה קלף המלאכים, הוא זרק אותו לעבר הערפדים וכל הערפדים קפאו במקומם, המכשף הלך עם רדגה בגן העדן, הם עברו דרך שער הפרפרים ודרך שער הפרחים, עד שראו אישה עם בגדים שחורים, שיניים אפורות וכדור בדולח. "מגדת עתידות" לחשה רדגה.
"בואו, בואו אליי" אמרה האישה וצחקה, "בואו ואני אומר לכם כמה דברים על העתיד שלכם, שימו את הידיים שלכם על כדור הבדולח" רדגה והמכשף שמו את הידיים שלהם על כדור בדולח, הסתכלו אחד על השני, נשמו נשימות עמוקות ואז חזרו להסתכל על מגדת העתידות. "מה את רואה?" שאל המכשף.
"ערפד גדול כזה אדום קפוא, ואז הוא מתעורר לחיים ומעיר עוד צבא גדול של ערפדים בעזרת אבקה מחממת" אמרה מגדת העתידות.
"זה מלך הערפדים, הוא הולך להעיר את הצבא שלו" אמר המכשף, "מה עוד את רואה?" "ואז אתם נכנסים לתמונה" אמרה מגדת העתידות, "אתם רצים ורצים ומלך הערפדים שואל אתכם למה אתם רצים וזהו, יותר אני לא רואה כלום."
"תודה רבה לך" אמר המכשף וגם רדגה הודתה למגדת העתידות, המכשף והמכשפה, שני האוהבים מצאו להם מקום מסתור מאחורי קיר של מבנה שחור, שכתוב עליו בגיר לבן: "מסתור מורעל" "מה זה אומר מסתור מורעל?" שאלה רדגה.
"אני לא יודע," אמר המכשף, "אני מנסה להבין מה זה אומר."
"אולי זה אומר שלא כדאי להסתתר כאן, אולי זאת אזהרה וזה אומר שאם אנחנו נסתתר כאן אנחנו נמות, או נילכד, אולי יש כאן מלכודת!" אמרה רדגה.
"אני לא יודע בדיוק מה זה אומר, אבל אני חושב שאת צודקת" אמר המכשף.