הסיפור על הדרקון שעצר לנוח על המגלשה בגן השעשועים ליד הבית שלי (לפני שעברנו דירה)

09/08/2016 732 צפיות 2 תגובות

הדרקון התיישב על הקצה של המגלשה הגדולה, נאחז עם הטפרים שלו בדפנות ופרש את הכנפיים כמו הסמל של רולס רוייס. לא היה לי ברור אם הוא עושה דאווינים או סתם עצר רגע לנוח. בכל מקרה, החלטתי שזו לא בעיה שצריך להתמודד אתה כרגע, כי אנחנו לרוב משתמשים במגלשה הקטנה יותר. אם הוא היה מתיישב עליה, או לא עלינו על הקרוסלה, אז כבר הייתה לנו בעיה, אבל כרגע הוא לא מפריע לנו יותר מדי.

מיקי הסתכל על הדרקון בעניין רב, הצביע ומלמל "האו האו האו", כמו על כל חיה שהוא רואה. כלבים, חתולים, אפילו הקנגורו שראינו בגן השלושה, הכול נופל תחת הקטגוריה של "האו האו האו". אחרי רגע של התבוננות מדוקדקת הוא איבד עניין והתחיל לרוץ אחרי הילד הבלונדיני עם התלת אופן.

התיישבתי על הספסל ליד הברזייה והרמתי את העיתון שהיה זרוק בצד. ישראל היום של אתמול. הפיליפינית של ברק-פריאל, הפגנת הימין באום-אל-פחם ותמונה של בר רפאלי בביקיני. לאחר שקראתי בעיון רב את התמונה של בר רפאלי הרמתי שוב את העיניים אל הדרקון. הוא עדיין ישב שם, על הקצה של המגלשה האדומה הגדולה, וריר חומצתי טפטף לו מהפה. קצת פחדתי שזה יעשה חורים במגלשה, או לכל הפחות ישרוף את הצבע, אבל כאמור – אנחנו לא משתמשים במגלשה הגדולה ואני מקווה לעבור דירה לפני שמיקי יגיע לגיל הזה. חוץ מזה, אני חייב להודות שהשקיעו פה בבניה של הגן, אז אולי לקחו בחשבון את האפשרות הזו וציפו את המתקנים בחומר דוחה חומצה כלשהו.

במחשבה שנייה, החלטתי שזה נראה לי קצת מוזר. מה קשור דרקון בגבעה הצרפתית? מילא היו אומרים לי ברמת אשכול או גבעת המבתר, אבל כאן? גם בקריית יובל הגיוני שיהיו דרקונים מפעם לפעם. עוברים למעלה ורואים את המפלצת, ברור שייעצרו לראות מה זה. אבל כאן בגבעה אין שום דבר שיכול להוות מוקד משיכה לדרקונים. החלטתי שזה לא לעניין וצריך לעשות משהו בנושא. דרקון אחד זה טוב ויפה, אבל אוטוטו חורף ואני לא צריך שהגן מתחת לבית שלי יהפוך לנקודת התרעננות לדרקונים בדרכם לעפולה (להבדיל מרוב בעלי הכנף, דרקונים דווקא מצפינים בחורף. הם מעבירים את הקיץ בהרי יהודה ועולים לכיוון הגליל כשמתחיל להתקרר).
מצידי שילכו ל Yellow
או למנטה.

מיקי התייאש מהילד על התלת אופן. אני מכיר את הילד הנודניק הזה. הוא כל פעם מגיע ומשתלט על איזשהו צעצוע של ילד אחר. דיקטטור אמיתי. אבא שלו מגיע עם שישיית בירות, יושב בצד עם לפטופ ורואה סרט, לא מתערב במהומה שהילד שלו יוצר. ככה מגדלים בנדיט. בכל מקרה, מיקי הסתער על המתקן של החביות, בצד של הגן שרחוק מהמגלשות והתחיל לשחק ב'קוקו' עם ילדה אחרת. אמא של הילדה עמדה לידם וסימנה לי עם האצבע שהמצב בשליטה. מצוין, אני יכול להתפנות לנושא הדרקון.

להביא דרקון לגן השעשועים זה קצת כמו להביא תלת אופן חדש, או אפילו מכונית חשמלית קטנה כזו של ילדים. זה יפה וחמוד, אבל מתישהו הילדים ירצו לשחק עם זה ואז יתחיל הבלאגן.
במוקד העירוני אמרו שישלחו לוכד כלבים, אולי הוא יוכל לאלתר משהו. במשטרה אמרו שכל עוד לא נעברה עבירה כלשהי אין להם אפשרות להתערב ושהגן הוא נחלת הציבור, כלומר גם ערבים, דוסים ודרקונים יכולים להשתמש במתקנים. חשבתי להתקשר גם למכבי אש אבל לא היה לי כוח לעוד זמן המתנה ואיזו פוסטמה שתסביר לי את הנהלים. למה בכל המקומות האלו מתעקשים להסביר לי תמיד את הנהלים? אתם מנסים לגייס אותי לעבודה אצלכם? לא אכפת לי מה הנהלים שלכם, בסדר?!? צריך ניידת – תשלחו וזהו.

הדרקון זז בחוסר נחת. ראיתי רשף קל בנחיריים שלו. מאחוריו התחילה ילדה קטנה עם קוקיות לטפס על הסולם שמוביל למגלשה. לא היה לדרקון מקום להסתובב לראות מה קורה מאחוריו וניכר היה שלא נוח לו עם המצב. הילדה עלתה למעלה למשטח שלפני המגלשה ועמדה לרגע מבולבלת. במקום המגלשה האדומה המוכרת היא שם רק תחת של דרקון. בן אדם בוגר היה אולי מתבלבל מהסיטואציה, אבל ילדים רואים מצבים בצורה יותר פשוטה. למעשה, לא היה שום דבר חדש בסיטואציה בעבור הילדה. הרי תמיד יש איזה ילד שמתיישב על שפת המגלשה ולא רוצה לרדת. הילדה פשוט הסתכלה על התחת הגדול ואמרה בטון נחרץ וסמכותי "זוז".
כצפוי, לא קרה כלום. מיקי המשיך לשחק ב'קוקו' עם הילדה ההיא, הילד הנודניק הצליח סוף סוף לתלוש את הכידון של התלת אופן והדרקון המשיך לשבת על המגלשה ולהזיל ריר שזרם במורד המגלשה וגרם לי לתהות האם חיתולי פמפרס יכולים לספוג חומצה.
הילדה עם הקוקיות לא התייאשה ועשתה את הדבר שילדים עושים במצב הזה: דחפה את התחת של הדרקון וצעקה 'זווווווווווווז' 'זוווווווווווווווווווווווז'. הילד המרגיז שמע את הצעקות ובא לראות מה הסיפור ואיך הוא יכול להשתלב בו. הוא נעמד למטה עם הכידון השבור של תלת האופן והתחיל לדפוק אתו על עמודי הברזל של המתקן.

גיבור הסיטואציה המכונף הרים ראשו ואמד מחדש את המתרחש סביבו. כנפיו נפרשו והיה נראה כאילו הוא שוקל להמריא תוך כדי השמדת הסביבה העוינת בסופת אש. בסופו של דבר הכה בכנפיו והמריא ללא השפעה נראית לעין על האקלים. הוא עף במורד הרחוב ופנה שמאלה בכיכר ליד דומינוס. חשבתי לצעוק לו שעפולה זה בכיוון השני אבל הוא כבר נעלם. אישית הייתי נוסע דרך כביש הבקעה, אבל מי אני שאגיד לדרקון איך לטוס. כל עוד זה לא לגן המשחקים ליד הבית שלי – שיטוס לאן שהוא רוצה.

שתי דקות אחרי זה הגיע הניידת של לוכד הכלבים. הסתבר שזה אילן, שהיה בפלחי"ק בפיקוד צפון כשעשינו קו עיישיה-ריחן. בחור על הכיפאק.


תגובות (2)

ראשית, שי, ברוך הבא לאתר. סופסוף מישהו עם כתיבה בוגרת וצינית. כנראה שאנחנו בערך באותו השנתון.

שנית, אתה מוזמן לקרוא ולהגיב על סיפורים של אחרים. בכך תרכוש קוראים נוספים לסיפוריך.

שלישית, עדיין לא החלטתי אם 'בית ליד' הוא דוקומנטרי או מוקומנטרי. מהמם.

רביעית, עימוד-פיסוק-עברית טובים. נדיר לצערי באתר.

חמישית, כפי שציינת, נתקלתי ביצורים מוזרים ב'מפלצת'. ב'גבעה' – זה באמת מוזר.

חמישית, אחרי החפירה האכיאולוגית שלי, מחכה לסיפורים נוספים.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

10/08/2016 02:34

    צפרא טבה לך נכבדי, תודה רבה לך על הפידבק.
    להערותיך:
    – לגבי השנתון – חגגתי לא מזמן 40.
    – 'בית ליד' הוא תיעוד המקרה כפי שחוויתי אותו. הכל אמת. כתבתי את זה כמעין ביבליותרפיה. רציתי לעשות לעצמי סדר בראש בנוגע להתרחשות וגם לוודא שהזמן, השיכחון וההדחקה לא יעלימו אותם.
    – מבחינתי השפה היא המכחול, בעוד הפרטים, הדמויות והעלילה הנם הצבע, הקנבס והמסגרת (לא בהכרח בהתאמה). תנועות מוצלחות של המכחול הן הכרחיות על מנת לבטא את כוונתו והלך רוחו של היוצר. זה נכון מרמברנדט ועד ג'קסון פולוק.
    – בנוגע לאותם 'יצורים מוזרים' – כן, הם חיים בינינו והם מצויים בכל מקום. חלקם מתיימרים להיות חלק מהמין האנושי, אבל כבן אדם בעל גישה ביקורתית/ספקנית אני מסרב לקבל זאת כמובן מאיליו.

    יום טוב לך חבר לעט ולעת, בתקווה לעתיד מוצלח ופורה.

    אדם

    16/08/2016 11:31
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך