העץ הישן

ארבעת חברי הצופים יצאו למשימה ביער הנקרא אלילי פנטי. פיליפ השמנמן היה מאוד פחדן, לא רצה לזוז עוד צעד.
האמיץ בחבורה היה אנדי שמשך את כולם אל תוך היער ללא רצוניהם של החבוריו. החבורה הקטנה התחילה ללכת לתוך היער הקריר. השביל היה צר ושקט דממה…
"אז מה אנחנו אמורים למצוא?" שאל אילן הרזון.
"אמרתי לכם!" האדים אנדי, "את העץ הישן"
"נו באמת, זה כל כך משעמם… נגיד שראינו אותו ונחזור" התלונן אילן.
"אבל…" גמגם פיליפ, "איפה השביל?!" התחיל לרעוד.
"טוב… אממ…" חיפש אנדי, "הוא אמור להיות פה" הצביע.
"את חסר אחריות אנדי צ'קסיט!"
"לא אני לא!" התגונן. החבורה התחילה להסתובב סביב לחפש את השביל המוסתר. הם היו כה מבוהלים ואפילו אנדי החוצפן פחד. הם התייאשו במהרה.
"אני רעב" קרא פיליפ.
"שמן" מלמל אנדי. פיליפ הנבוך מיד כעס אך השתדל לשתוק אך לפתע עייניו ראו דבר מה. "היי חבר'ה, מה זה?" שאל פיליפ.
"ששש…." השתיק אנדי את כולם. הם התחילו להתקדם אחורנית ולאט לאט ריצה קלה ומיד רצו מהר מאוד. הם לא הסתכלו לאחור בכלל, הם רק המשיכו לרוץ עד כמה שיכלו.
פתאום החבורה הקטנה נתקלה בעץ, עץ מיושן שעומד שם זמן מה. זו הייתה המטרה שלהם. העץ הישן, העץ שחיפשו כל היום. ובלי שום סיבה נרדמו במקום… אחד אחד!!
כשהחבורה התאוררה היום חזר להתחלה לאותו מפגש צופים שהיה על הבוקר.
הם רק שתקו ולא דיברו, רק שמעו את המדריכה מדברת אלייהם. הם לא דיברו אחד עם השני כי חשבו שרק הם עצמם זוכרים.