השעה בין הירחים

אני יושבת ביער, לבד. מתבוננת בעצים, הנעים קלות ברוח, מסתכלת על הירח שמציץ מבעד לעצים,מקשיבה לדממה שעוטפת אותי. הרוח מרקדת בדקירות קלות על עורי , אבל אני לא מנסה לסלק אותה.
אני מותשת.
אני נשענת על עץ, מנקה את המחשבות שלי…. ונרדמת.
והכל משחיר.
כשאני מתעוררת, אני כבר במקום אחר.
בזמן אחר.