השער 1: פלישה פרק 1

זה היה יום רגיל.. עד שהפלישה התחילה.
קודם כל קוראים לי אביעד. אני בן 15 ודי אוהב היסטוריה. למשל, כשהיה לנו בגרות בהיסטוריה אני היחיד בשכבה שהוציא יותר מ90. יום אחד השכבה יצאה לטיול בהר מסוים בצפון הארץ. האוטובוס עצר בקרחת יער."דווקא היום טיול" רטנתי כאשר התישבנו על סלע בשביל הסבר על המקום. אנחנו לא כיתה גדולה. סך הכל רק 7 תלמידים בכיתה שלנו: שישה נערים ונערה אחת."המורות אף פעם לא עושות לנו כיף. זה הטיול השלישי שיצאנו אליו במשך כל השנה" אמר עומר. עומר הוא בן 14 וחובב גיימר מושבע. פעם הייתי בבית שלו והיה לו כמעט 20 משחקים חדשים במחשב."לפחות אנחנו נהיה בצימר בגולן. שמעתי שהבית ספר חסך בשביל זה גם מהטיול של שנה שעברה" אמרתי."ששש. אתה לא רואה שהמורה מדברת" אמרה זואי. העפתי בה מבט. היא בת 15 וחודש מתחתי. משום מה היא ענדה היום טבעת יהלום. הייתה רק פעם אחת שראיתי אותה עונדת את הטבעת: ביום בו חדר המורים של הבית ספר עלה באש. זה לא בישר טובות. היא הייתה לבושה במכנסי גינס שהגיעו לה עד הברכיים וחולצה לבנה. השיער שלה היה בצבע חום עם תלתלים שגלשו עד לכתפיים."אם נלך עוד כמה קילומטרים נגיע לחמת גדר. יש שם כמה מבנים מהתקופת הרומית אבל היום אנחנו הולכים לנקודת תצפית על ים הכינרת" המורה אמרה."עכשיו בוא נזוז. יש לנו רק עוד כמה דקות עד שנצטרך לעלות לאוטובוס שיקח אותנו לצימר. התחלנו לעלות במעלה ההר. סך הכל השכבה הייתה בסביבות 70 תלמידים אז היה די צפוף. בדרך היו כמה תלמידים שמעדו והיו צריכים פלסטר. בסופו של דבר הגענו לפיסגת ההר. היה שעת שקיעה אז הים היה בצבע אדום."נכון שהנוף מפה נפלא?" שאלה המורה."כן המורה" אמרו כל התלמידים בשיעמום. היה ברור שהם לא אוהבים לצאת לטיול אבל אני אמרתי את זה בהתלהבות קצת. ליד הכינרת נמצאת העיר טבריה. זו עיר שבתקופה מסוימת שלטו בה הצלבנים ואחר כך המוסלמים. הים משך את תשומת ליבי משהו אחר. באמצע הים נקודה של אש בערה בעוצמה. הרמתי את ידי."כן אביעד" המורה נתנה לי את רשות הדיבור."אני חושב שכדאי שנסתכל על הים" אמרתי. המורה הסתובבה. "אין שום דבר מרתק" אמרה המורה. 'מוזר' חשבתי לעצמי כאשר התקרבתי לתצפית על הים."הייתי משונכע שראיתי נקודת אש" אמרתי. בול הכאשר המורה הסתובבה לעברנו הנוקדה חזרה. הוצאתי את האייפון שלי וצילמתי את נקודת האש. בזמן שהלכנו לכיוון האוטובוס הסתכלתי על התמונה שצילמתי."משהו פה מוזר" אמרתי לעצמי כאשר עשיתי תקריב של התמונה. 'כנראה איזה תופעה נדירה' חשבתי לעצמי והחזרתי את האיפון לכיס. עלינו לאוטובוס ונסענו לצימר.

הירח טיפס בשמיים במהירות. בזמן שכל כיתה עשתה "על האש" אני בדקתי שוב את התמונה ההיא. פתאום ראיתי משהו שלא ראיתי קודם לכן בתמונה. נקודת האש הייתה בעצם מעגל של אש עם סמל של כוכב בוער. הרמתי מבט וקלטתי את זואי חומקת אל היער בלי שאף אחד רואה. משום מה החלטתי לעקוב אחריה. החזרתי את האיפון לכיס ורצתי בעקבותיה לתוך היער