השער 1: פלישה פרק 12: משפטים ופטישים

נאבין רשם לעצמו לבדוק אם הפורטל נסגר בפעם הבאה. אם הוא היה מוודא את זה החברה שלו לא היתה במצב הזה, הציידים לא היו כמעט הורגים אותו והבחור החדש(אביעד) לא היה צריך להתאמץ כדי לכסח אותם. בכל מקרה מהפורטל יצאו עוד שני ציידי ראשים עם גרזנים על גבם. זואי כשלה כמה צעדים ובעודה מביטה בלהב הנעוץ בחזה שלה היא מעדה ואביעד תפס אותה. הזקן מיהר אליהם והחל לטפל בה . "כמה מפתיע" הצייד הראשי אמר. "הצטרף אליכם מישהו חדש"."והמישהו הזה יכסח לכם את הצורה אם את והמשרתים שלך תעשו אפילו צעד אחד" אביעד אמר."איום סרק" הוא הגיב בבוז."אני הוא ווגוקוס, צייד הראשים העובד עבור שליט הלילה" הוא אמר."ואתם אשמים בחדירה למחנה שלי בלי רשות"."בסך הכל הופענו בפורטל באמצע המחנה שלך ואז השתגרנו משם" נאבין אמר. "ואתה עושה מזה ביג דיל"."העונש על זה הוא- ווגוקוס השתתק כלהב זוהר קטן שרט לו בפרצוף. אביעד כיוון לעברו את הטבעת שלו."שמעתי מספיק את המשפט הזה בסרטים" אביעד אמר."עכשיו בטח תגיד שהעונש הוא מוות"."ניחוש יפה ונכון" נאבין אמר לאביעד."הוא אוהב להגיד את המשפט הזה הרבה". ווגוקוס התחיל להתעצבן."אתם לא תעליבו אותי, משרת של שליט הלילה!" הוא סימן לציידים האחרים והם שלפו גרזנים. הוא עצמו החל לשנות צורה עד שהפך לענק עם קווים סגולים על עורו ופטיש ענק בידו."בוא נראה איך תתמודד נגד זה" ווגוקוס הסתער על אביעד והשאר הסתערו על נאבין.

נאבין שם את הטבעת שלו על אצבעו, זימן שני חרבות וחסם את הגרזנים של ציידי הראשים. זואי, בסיועו של הזקן כשלה למקום מבטחים. אחרי שנאבין חסם כמה הנפות גרזן הוא העיף מבט לעבר אביעד. הוא ציפה לראות את ווגוקוס כמעט הורג אותו אבל נראה שלאביעד יש כמה תכסיסים בשרוול. הוא חמק ממכת הפטיש הראשונה והשתמש בפטיש כדי לטפס עד שהגיע לראש שלו. כשהגיע לשם הוא זימן חרב ונעץ אותה בכתף של ווגוקוס. הוא שאג וניסה לתפוס אותו אבל הוא הצליח להתחמק ונחת על האדמה. פתאום הוא הרגיש כאב בידו הימנית. נאבין שכח להגן על עצמו מציידי הראשים ואחד מהם זיכה בחתך מדמם בידו הימנית. הוא רטן ואז תיקל את את אחד מציידי הראשים והעיף אותו על הצייד השני. שניהם נפלו על האדמה."זה כל מה שיש לכם?" הוא קינטר אותם ומתברר שזה לא היה מעשה חכם. אחד מהם שלף סכין וזרק אותו עליו. הוא הסיט את הסכין בעזרת חרבו אבל הצייד השני התנגש בו והצמיד אותו לגזע עץ."מילים אחרונות" הצייד שאל והניף את הגרזן שלו."שוטה!" הצייד השני רטן."ווגוקוס אמר שהוא רוצה להרוג אותו אישית". שני הציידים תפסו אותו והחלו לגרור אותו אבל הוא ציפה לזה. הוא נתן אגרוף לשניהם במהירות ואז תפס בראשים שלהם וניגח אותם זה בזה. שניהם התעלפו על המקום."הייתם צריכים להרוג אותי כשהייתם יכולים" הוא אמר ואז שמע קול של פטיש מוטח במגן קסם. הוא ראה את אביעד כורע בתוך מגן אור לבן ו-ווגוקוס מניף את פטישו ומטיח אותו שוב ושוב במגן הקסום."זה כל מה שיש לך" הוא שאל בבוז."אתה אינך לוחם" הוא הניף את פטישו וזה החל לזהור באור סגול."לא טוב" נאבין זימן חרב ורץ לעבר ווגוקוס אבל הוא כבר הטיח את הגרזן במגן של אביעד ושיחרר גל הלם בעוצמה כזאת שהעצים שהיו לידנו קרסו. כשהאבק התפזר ווגוקוס צחק בקול גדול."זה מה שקורה למי שמעליב את ווגוקוס! הוא שאג ופנה לעבר נאבין. הוא עדיין היה מטוטש מגל ההלם ולא הצליח לקום. ווגוקוס הטיח את רגלו על בטנו של נאבין."מילה אחרונה" הוא שאל והניף את פטישו. הוא לא הבחין שמאחוריו החל להאיר אור כתום."תסכל מאחוריך" אמר נאבין. הוא רק צחק."הטריק המטופש הזה לא יעבוד עלי עכשיו" הוא החל להניע את פטישו אבל אז האור הכתום הבזיק והוטח בווגוקוס בעוצמה אדירה. כשהוא הצליח להשיב לעצמו את משקלו העיינים שלו נפערו ואחר כך גם נאבין ראה למה. שריון זהוב כיסה את אביעד מכף רגל ועד ראש ונאבין שם לב שמה שחשב לאור כתום היה למעשה זהוב."מה אמרת קודם?, איום סרק?" אביעד שאל."תחשוב על המילים שלך לפעם הבאה." הוא זימן חרב גדולה ואז, מהר יותר ממה שהוא הצליח לקלוט הלהב הבזיק והעיפה לווגוקוס את הפטיש מהיד וכמה אצבעות שהחזיקו בפטיש. ווגוקוס רק צעק בכאב והרים את הפטיש "אל תחשוב שזה יהיה פשוט". הוא הסתער עליו והנחית את הפטיש אבל הלהב הזוהר של אביעד חסם את הפטיש. אביעד הבזיק והופיע מאחורי ווגוקוס. הוא נעץ את הלהב בגבו ו-ווגוקוס צרח והחל להתכווץ עד שחזר שצורתו הרגילה."אני עוד אחזור. זה לא הפעם האחרונה שתשמע ממני" הוא החל לרוץ אבל אז משב רוח העיף את ווגוקוס לתוך הפורטל והוא נסגר."שמעתי מספיק את המשפט הזה". אביעד נחת והשריון הזהוב שלו חזר להיות לבן."חוץ מזה היה כיף". הוא לא נראה מותש בכלל.