השער 1: פלישה פרק 25: טעימה מכוחו של הקיסר + פאלשבק נוסף

בהתנגשות הראשונה בין הלהבים שלו ושל הקיסר אביעד הרגיש שחלק מהאנרגיה שהתפרצה מהלהבים נשאבת לתוכו. הוא זינק אחורה וירה כדור אור זהוב. הקיסר פשוט עמד שם וכדור האנרגיה נספג בשריון שלו.
"באמת חשבת שזה יהיה כזה קל?" הקיסר שאל."
לא" ענה אביעד. "זה רק כדי לוודא" הוא כיוון את ידו אל קרון משאית שנשא מיכל מלא בדלק. וירה קרן זהובה אליה. לאחר מכן הוא העיף את המכונית על הקיסר. הוא תפס את המיכל והעיף אותו לצד, הישר לתוך לובי של בניין משרדים. למרבה המזל המיכל לא התפוצץ
"אני מבין, בודק את היתרונות של יריבו" הקיסר אמר.
"אבל לא יספיק" הוא הסתער והלהבים שלהם התנגשו שוב. אביעד הרגיש את אותה ההרגשה מהפעם הקודמת. הוא זימן להב נוסף ותקף אותו שוב . הקיסר נעלם והופיע מאחוריו עם כדור אנרגיה אדום בוער. הוא הצמיד את כדור האנרגיה לגב של אביעד והעיף אותו לתוך הלובי של הבניין שאליו הוא העיף את המיכל.
"כמעט קל מידי" הקיסר עף לעברו עם אגרוף מכוון לפרצופו אבל אביעד התחמק והקיסר רק יצר סדק ברצפה. אביעד הסתער שוב עם הלהבים מכוונים לבטן של הקיסר אבל זאת רק הייתה הטעיה. ברגע שהקיסר ניסה לחסום את הלהבים שלו הוא הפך את הלהבים לשני כדור אנרגיה גדולים וריסק אותם עליו. הכדורים לו גרמו לו נזק אבל העיפו אותו על המיכל וזה התפוצץ.
אביעד קלט מה עומד לקרות והשתגר אל מחוץ לבניין. הוא הופיע על גג של בניין אחר וראה את הבניין שבו הם נלחמו מתמוטט.
'זה בטח עיצבן אותו' אביעד חשב לעצמו וצדק
קרני אור אדומות חדרו מבעד לערימת ההריסות ואז פיזרו אותם לכל עבר. הקיסר עמד שם, מוקף בהילה בוערת
"אפילו לא שריטה" הוא צחק "אבל ניסיון יפה" הוא פרש כנפים והסתער על אביעד שוב. אביעד חסם אותו עם חומה של אנרגיה מוזהבת אבל הקיסר פוצץ את החומה עם כדור אנרגיה. אביעד עף אחורה מהפיצוץ והקיסר עף אחריו והחל לתת לו אגרופים בכל הגוף.
"זה הכל" הוא צחק כך כדי מכות.
"ממש" אביעד העלה סביבו מגן אנרגיה והדף את הקיסר לאחור הישר לתוך בניין דירות בן 5 קומות. הוא עטף את יד שמאל באנרגיה זהובה ועף לתוך הבית. הקיסר קם בכבדות ואביעד הכניס לו אגרוף הישר לפנים כלפי מעלה. הוא עף ובדרכו פער חור בכל קומה עד שפרץ דרך הגג. הוא הופתע כאשר אביעד הופיע מעליו עם פטיט ענק מוזהב והכניס לו מכה ישירה בבטן. הוא עף קילומטר מערבה מהמכה של הפטיש עד שעצר באוויר.
"מעניין" הקיסר אמר. "אתה אומנם מצליח לעמוד מולי יפה אבל עדיין אני לא מרגיש בכוח מיוחד בתוכך".
"רק התחלתי להתחמם, יכול להיות שזו הסיבה" אביעד אמר וזימן שני להבים. הוא ריחף באותו גובה של הקיסר. הילה זהובה הופיעה סביבו והוא הסתער.
"יכול להיות, בוא נבדוק את זה" הוא זימן את הלהב שלו.
"זמן המשחקים נגמר עכשיו!" הילה אדומה בוערת עלתה סביבו ושניהם התגנשו שוב ושיחררו גל אנרגיה שפוצץ כל זכוכית במרחק של שני קילומטר מהם

כשהם הגיעו לגג הקניון לאחר חצי שעה של לחימה בשדים שניסו למעוך אותו, לרסק לו את הראש, לשרוף אותו או פשוט להרוג אותו בדרך כלשהי אחר נאבין חשב ששום דבר לא יוכל לזעזע אותו יותר. הוא טעה
רוב החיילים שעליהם פיקד מתו בדרכים שונות ומשונות ונותרו לו רק שניים. הוא הסתכל מעלה אל הסערה האדומה מעל ראשיהם ואז הסתכל על זואי או לפחות הגירסה שלה בתור שדה. לא נותר מהגוף שלה דבר שניתן לראות שיעיד על כך שהיא לא הפכה לשדה גמורה, רק שריון שחור עם סמל של כוכב בוער עליו וכנפי עור שחורות. היא הייתה עסוקה בזימון השער ולא שמה לב אליהם. לא נראה שיש שדים נוספים באזור. אחד החיילים כיוון את הרובה שלו לראשה אבל נאבין סימן לו לא לירות. הוא החליט שהוא יהרוג אותה רק אם אין ברירה אחרת. הוא לחק צעד אחד וקפץ מיד לאחור כאשר קלשון מוכר כמעט ננעץ ברגלו. הקלשון עף הישר לידו של לין בין.
"עוד לא וויתרת עליה?" לין בין שאל."תמשיך לחלום" אמר נאבין."היא עוד לא עברה את השינוי לגמרי. הקללה עוד לא השתלטה עליה לגמרי אבל זה יכול להשתנות בכל שניה".
"מזלי שאני יודע בדיוק מה צריך לעשות" הוא נעץ את החרב של המלאך השחור ברצפה. מאז שהוא השתנה בחזרה מדמותו של המלאך השחור החרב לא התפוגגה. הוא גם זכר היטב את הנבואה. הוא שמע אותה בפעם הראשונה כשזואי סיפרה לו עליה שנה לפני שכל העניין החל
זו היתה שעת ערב ושניהם טיילו להם בגני יהושוע לאחר בילוי משותף בלונה פארק.
שניהם היו תשושים קצת לאחר שעלו על כמה מתקנים. הם ישבו על ספסל אחד מיני רבים שפזורים ברחבי תל אביב. "משהו מטריד אותך? הוא שאל. "לא ממש" היא ענתה "חוץ מהעניין הקטן של הנבואה."זה כמעט כל הזמן מטריד אותך" נאבין אמר.
"אנחנו לא יכולים לדבר על זה לפחות?".
"הבטחתי לזקן שלא אספר עליה לאף אחד" אמרה זואי
"אפילו לא לי, החבר שלך?" הוא שאל.
"אני יכול להבטיח לך שלא אספר את זה לאף אחד"
"טוב" היא אמרה."אבל אצטרך להשביע אותך על זה בשמו של קראוס"
ברגע שהיא אמרה את המילה "קראוס" ברק הבזיק בשמיים והתחיל לרדת גשם
שניהם הכירו את השם הזה. קראוס היה כינוי של האחד שיסד את המסדר הלבן לפני 5000 שנה. אף אחד לא ידע אם הוא בן אדם או חייזר. למעשה חוץ מהעובדה הזאת לא ידעו עליו דבר.
נאבין נאנח. משמעותה של השבעה בשמו של קראוס זה מוות בו במקום אם הוא אי פעם ידבר על זה אם מישהו
"אוקי" הוא אמר וברק הבזיק שוב. סימן לכך שלשבועה יש תוקף.
זואי החלה לדקלם את הנבואה:

כששר הגיהנום יושמד הכוכבים יסתדרו בשורה
דמם של אלפים יישפך והשער יעלה מתוך העיר החרבה.
בקרב האחרון רק אחד מהם יעמוד
והאחר ינוטרל במגע של הבלתי נמנע

ישר הוא זיהה את השם "מגעו של הבלתי נמנע", שם החרב של משרתו של הקיסר "המלאך השחור". המלאך היה בלתי ניתן למציאה. המסדר הלבן חיפש שנים אך לא הצליח לעלות על עקבותיו
"אנחנו עדיין מנסים" היא אמרה. נאבין לא הופתע שהיא שולפת מחשבות מראשו. כמעט כל אחד שהיה חזק מספיק ידע איך לעשות זאת.
"אני יודע" הוא אמר."אבל למה החרב מוזכרת בנבואה בכלל?"
"הזקן אמר לי שהחרב יכולה להסיר כל כוח שקיים. אם המסדר יימצא את החרב הם יכולו לשבור את הקללה שלי". זואי אמרה ואז סימן אדום הופיע על צווארה. נאבין הבחין בו גם. הוא מיהר לחפש בכיסו את הבקבוקון עם המים המוזהבים. הוא תמיד ווידא שיש עליו כאלה למקרה שזה יקרה. ברגע שידו נתקלה בבקבוקון הוא שלף אותה מכיסו ושפך טיפה על הסימן. הוא נעלם."זה היה מהיר" זואי אמרה.
"תזכירי לי כל כמה זמן הסימן מופיע?" שאל נאבין
"כל 24 שעות, בערך" היא ענתה. הטלפון שלה החל לזמזם. היא הוציאה אותו ופניה נפלו כאשר הודעת ווצטאפ הופיע על המסך: "צריכים אתכם דחוף. "הסיני" תוקף. זה כל מה שהיה כתוב אבל שניהם ידעו מה זה אומר: לין בין הגיע לביקור. נאבין פתח פורטל ושניהם עברו בו

קול רעם הוציא אותו מהפלאשבק. הקרקע החלה לרעוד."זה הסימן שהשלב השני של הזימון כמעט הושלם" אמר לין בין."ברגע שהשלב השני יושלם השער יתחיל לעלות וברגע שכולו יהיה בכדור הארץ הכוח של הגינהום ימחץ אתכם"
"עד אז יש זמן, מספיק כדי להביס אותך" נאבין סובב את החרב של המלאך השחור
"אתה מוזמן לנסות" הוא אמר
"אבל בלי שני המשרתים שלך" הוא ירה קרן מלובנת על כל אחד מהחיילים והם הפכו לאפר. נאבין התחמק מקרן שלישית שנורתה לעברו והסתער על לין בין בול בשנייה שמגדל עזיראלי העגול קרס קומה אחר קומה