uta
עבדתי קשה על הפרק הזה.. מקווה שתאהבו.!

זאבים: לוס פרק 14 חלק א'

uta 30/01/2015 719 צפיות תגובה אחת
עבדתי קשה על הפרק הזה.. מקווה שתאהבו.!

פרק 14: נקמה חלק א'
נקודת מבט בולקון
"אדוני, אני עדיין לא מצליח להבין איך שחררת את התאומים הללו, זה היה יכול להיות קלף מהמיקוח שלנו כלפיה הנסיכה ככה היית מחסל אותה. להזכיר לך שהנערה הזו היא הדבר היחידי שמאווה איום כלפייך?" שאל אחד מהבטא בלהקה שלי, שמו היה סדריק. הוא היה בחור שרירי וחסון, בעל ביטחון עצמי מופרז שהתבטא בדיבור שלו כלפי האלפא שלו. אחד מהדברים שהוא אמר הרגיזו אותי,
"היא? מאווה איום עליי?" גיחכתי לאחר מהמילים, "אני זאב אפל, אלפא, מנהיג להקה של בטא חזקים שהגיעו לקצה הגבול שלהם והשתנו לזאבים אמיתיים, אתה באמת חושב שאני מפחד ממנה?" הוא החל להזיע, כנראה צריך להזכיר לו מי שולט כאן,
"אני מצטער אדוני פשוט תמיד אמרת ש.." הוא החל לגמגם, הצלחתי להפיל ממנו את הביטחון וטוב שכך, אבל עליי לדעת שהוא לא ישכח שאסור להתחצף אליי.
"היא מסוכנת כאשר היא בשליטה מלאה בכוח שלה. היא לא שולטת אפילו ברבע מהכוח שלה. אני לא דואג." קמתי מהכס שלי וצעדתי אליו, -"אבל אתה צריך לדאוג, התחצפת לאלפא שלך.." לחשתי לו בקול מספיק חזק כדי שישמע.
"אדוני אני רק דאגתי לך.." הוא ניסה להתחרט על דבריו. מיד שלפתי את טפריו ושיספתי את גרונו.
"אף אחד לא דואג לי!" צעקתי בעוד שניביי נחשפים אני נוהם לכיוון הגופה שלו לבסוף מעלה את הראש שלי כלפי כל שאר הלהקה.
~~~~~~~~~
ישבתי על הבר, מביט בנערות שעוברות ולוטשות בי מבטים.
"נעים מאוד." אחת ניגשה אליי, היא הייתה בעלת שיער חום ארוך שבקצותיו תלתלים, עיניה היו חומות ושיניה היו לבנות מצוחצחות. "השם הוא ג'יין." היא חייכה, "בולקון" קראתי בעודי מחייך חזרה, מנסה שלא להסמיק.
"אז מה אתה עושה לפרנסתך?" היא פתחה בשאלה, די הדחקתי את זה. את האמת שאני מנסה שלא לשנות לאיש זאב ולקרוע ממנה את הגרון. –"אני עובד בהייטק." היא התפלאה,
"ואת?" מיד שיניתי כיוון כי לא רציתי שהיא תתחיל לשאול אותי עוד שאלות, "אני עורכת דין ומשפט, בבית המשפט 'שלום וצדק' שבמרחק לא קטן מפה." היא הזדקפה,
"אבל חלאס עם הדיבורים, בוא נכייף." היא חייכה והעבירה את האצבע שלה על הלחי שלי במן ליטוף שעובר על זיפיי. יצאנו מהבר בעודנו מתנשקים, למזלי הבית שלי היה ממש מול הבר. עלינו אליו והורדתי את חולצתי כאשר נכנסו, היא חייכה וליטפה את שפתיי עם שלה, היא הפילה אותי בעזרת דחיפה קלה על הספה והיא נפלה על גופי, התנשקנו בעוד שאני מעביר את ידי סביב גבה. אחר כך קמנו, לאחר שעה בערך, לבשתי את חולצתי, ברגע שהכנסתי את ראשי דרך החור המתאים לחולצה זה קרה. היא שלפה אליי אקדח שלא היה תואם כלל לצבע עורה הבהיר,
"מה נשמע בולקון?" היא אמרה בקול פיקח יותר. – "ג'יין מה את עושה?" שאלתי בעוד שאני מנסה לשנות את דעתה, דיברתי אליה כאילו הכרתי אותה שנים. החלטתי להתקרב לאט אל החלון ולברוח. היא פלטה נחירה שאחריה באה הסבר,
"אתה איש זאב. אני ציידת. זה אף פעם לא ילך בינינו."היא אמרה בקול מעודן ונשכה את שפתה התחתון, "אבל היה לי מאוד כיף איתך." היא הוסיפה וירתה
, נפלתי על הרצפה מעולף. היא פתחה את דלת הכניסה של ביתי והכניסה עוד כמה בריונים, לפי דעתי. הם היו גם ציידים, הם אחזו בזרועותיי עד שאפילו להם כאב. הם גררו אותי למן רכב שחור שהסיע אותי למן מקום מרוחק. הכול היה מטושטש כך שלא יכולתי לזהות דבר. הם הוציאו אותי מהרכב בעוד שאני נאנק, וקשרו אותי לקיר אפור וגדול. צייד אחד נעץ פגיון לתוך בטני כדי שלא אשנה צורה ואצליח לברוח.
צייד נוסף הכה את פניי בכזו חוזקה שהרגשתי את הלסת שלי כמעט יוצאת מהמקום. "אה.. האירוניה." שמעתי קול נמוך וכבד, "מי אתה?" שאלתי חלושות, מנסה להתגבר על הטשטוש שאני רואה. רק כתם שחור גדול הופיע מולי. "שמי הוא פיט, אני כאן כדי להזכיר לך מה קורה לאנשי זאב שתוקפים את העיירה שלנו." הוא אמר וחייך, הוא לקח מזרק והתקרב אליי, ככל שהתקרב ככה ראייתי התגברה ויכולתי לראות כמו שצריך, אבל אז הוא נעץ את המזרק באזור שמתחת לצלעותיי והוא הזריק את החומר. "אבל..למען הטעם הטוב אני משחרר אותך." הוא אמר וחייך הוא פתח את המנעול החזיק אותי ונפלתי על הרצפה מרוב חולשה. "לא לתקוף אותו!" הוא פקד, ניסיתי להבין למה הוא אמר זאת – הרי אני איש זאב. אבל דבר לא קרה. התקדמתי בצליעה לעבר דלת היציאה בכדי לצאת שאז 20 קשתים ירו לכיוון רגלי, זינקתי והשתנתי לזאב זהוב וחזק בעל עיניים חומות. אך יללה נשמעה מקולי כאשר הרגשתי את החומר ההוא מזדחל לתוך מערכת הדם שלי. העפתי את החיצים בעזרת טפריי ונהמתי לכיוון ג'יין בשאריות כוחותיי.
היא חייכה וירתה חץ בוער לכיווני, הוא החל לשרוף את הפרווה הזהובה שלי, הפרווה הנעימה הפכה לקוצנית. האש שרפה גם את העור שלי והשתנתי לאדם בעוד שאני מנסה לכבות את הלהבות ממני, עם כול הכאבים של הרעל הצלחתי לכבות את הלהבות ונפלתי על הרצפה.


תגובות (1)

וואו פרק מושלם! אבל מסכן בולקון! אתה ממש אוהבת להתעלל בדמויות נכון? אהבתי מאוד!

30/01/2015 19:09
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך