sapir13
תודה על ההצעה! D= לא חייב להכיר מההתחלה... *לעוד קטעים בתגית ->*

זאבים- התינוק

sapir13 10/08/2016 1114 צפיות 3 תגובות
תודה על ההצעה! D= לא חייב להכיר מההתחלה... *לעוד קטעים בתגית ->*

קאמי התעוררה מקול היללה הקטן שבקע מהגור שישן לצידה. הוא פשוט המשיך ללא הפסק עד שהיא פקחה את עיניה, ואז הוא רק הביט בה בעיניו הקטנות ופיו התעגל לחיוך קטן ומדבק.
לפחות הוא ישן ללא בעיה במשך כל הלילה, היא אמרה לעצמה, נזכרת בדבריה של האישה מהחנות. זו היתה הפעם הראשונה שהיא יצאה מקותלי היער ונכנסה עם דילן לחנות שבה הוא בדרך כלל קונה מצרכים וציוד ל'בית', ועוד עם תינוק. כשהם הגיעו לקופה המוכרת הביטה בהם בחביבות והחלה לשאול אותם כל מיני שאלות על התינוק – אם הוא שלהם, אם זה תינוק ראשון, אם הם עברו טיפול זוגות – כאן היא כבר ממש רצתה לברוח מהחנות. היא יכלה להגיד לה שהתינוק לא שלה ושהיא רק שומרת עליו בשביל חברה או דודה או כל דבר אחר, אך קאמי בחרה לומר שהוא שלה, וזה רק הלהיט עוד יותר את המוכרת, שהחלה לספר לה על הרגלים משונים של תינוקות ואיך להחליף להם חיתול ואיזה מוצרים היא ממליצה עליהם כ"טובים ביותר בשביל ההיגיינה של גוף התינוק ובריאותו, ועוד בגיל רך כל כך". היא גם הביאה לה את מספר הפלאפון שלה כדי שתוכל להתקשר אם תהיה לה שאלה כלשהי והבטיחה שהיא תענה לה בכל שעה.
חמימות קלה צבטה את ליבה של קאמי מההתנהגות של המוכרת. היא בכלל לא מכירה אותה ובכל זאת היא מוכנה לעזור לה.
הם חייכו לעברה ולקחו את שקיות הקניות, מעמיסים אותן ברכב הקטן של דילן. כל הדרך הם שתקו, בעיקר בגלל שהתינוק בכה בכל פעם שדילן התחיל לדבר. קאמי התחילה לפתח תיאוריה שהגור הקטן יכול להרגיש את הרגשות של דילן כלפיה ושהוא בעצם נלחם על תשומת הלב שלה, כאילו שהוא אומר לה "זה אני או הוא, אמא, את מי את אוהבת יותר?"
המחשבה על כך שהגור יגדל ויקרא לה "אמא" הכאיבה לה, אחרי הכל, היא לא באמת היתה אמא שלו, אבל היא ניחמה את עצמה בכך שנזכרה שבסופו של דבר הוא זאב, והוא יגדל כזאב, אז הוא יבין את המצב כשהיא תסביר לו; ובעצם, מה כבר יש לה להסביר לו? שהיא מצאה את אביו – או לפחות מישהו שהם חושבים שהוא אביו – ושיש להם תיאוריה שהוא כתינוק כנראה ליקק מעט מהדם שלו וכך נכנס לו דם זאב למערכת, שזו אחת מהדרכים כדי להפוך לזאב? זה מטורף! איך הוא בכלל יוכל להאמין לזה כשהם בעצם בקושי מאמינים?
אנחה שקטה שהתחלפה לצחקוק נפלטה מפיה כאשר התינוק לקח את האצבע שלה והכניס אותה לפיו, כאילו שזה מוצץ. לא עבר זמן רב עד שהוא עצם את עיניו ונשימתו נרגעה בקצב סדיר.
"סוף סוף הוא נרדם…" לחש דילן, שומר על השתיקה שנהייתה באותו כדי שהיצור הקטן לא יתעורר בטעות. "כבר חשבתי שזה לעולם לא יקרה." הוא הביט בו במשך כמה שניות ואז החזיר את עיניו אל הכביש. קאמי גלגלה את עיניה בשקט. "אתה סתם מקנא בגלל שאני יותר מרוכזת בתינוק מאשר בך."
"אני? מקנא בתינוק? לא… את צוחקת."
הם עברו את השביל המסומן שדילן ועוד כמה נערים מה'בית' יצרו בהסוואה מושלמת, כדי שאנשים אחרים לא ישימו לב שיש שביל שמוביל אל תוך היער ישירות אל ה'בית'. היו וויכוחים רבים על השביל הזה באותו זמן, כי הרוב חששו שההסוואה לא תהיה טובה מספיק ולא באמת תסווה את סימני הגלגלים של המכונית ואז הציידים יוכלו למצוא אותם, אך גם דילן וגם קאמי טענו שזה הדבר הכי חשוב לעשות, אחרי הכל, הרכב משמש אותם להרבה דברים נחוצים ואם הם לא יוכלו להשתמש בו אז מה כבר יהיה להם לעשות?
דילן החנה את האוטו אך נשאר במקומו. מין המבט שעל פניו היה אפשר להבין בבירור שמשהו מציק לו, אך הוא לא אמר דבר. קאמי רצתה לשאול אותו מה קרה אך העדיפה לתת לו זמן כדי לחשוב.
"את באמת אוהבת אותו יותר ממני?" הוא פלט לבסוף. "כלומר, עד שהסכמתי עם ווילס על זה שאת אוהבת אותי יותר מכולם כאן – האימרה הכי חכמה שלו עד היום, כן – פתאום מגיע התינוק הזה ואת נהיית עסוקה בו יותר ובקושי מקדישה לי זמן. לעזאזל! את אפילו גירשת אותי מהחדר שלך ועכשיו את לא נותנת לי לישון איתך כי הוא תופס מקום במיטה ואת לא רוצה שהוא יתרסק בגללי!"
"אתה באמת עלול למעוך אותו מתוך שינה… לא ראית אותו? הוא כזה קטן!"
"רואה? על זה אני מדבר! אני מרגיש כמו זאב נטוש, את כבר לא אוהבת אותי. בסוף הפרווה שלי תסריח ותתמלא בקשרים ואף אחד לא ירצה לסרק אותה…" קאמי רכנה קדימה והניחה את ידה על ידו בעדינות. היא נישקה אותו קלות והביטה בו בחיבה גלויה בזמן שהוא חיכך את פניו בכף ידה ונשם עמוק את ריחה.
"אתה חייב להירגע יותר, דילן, אחרי הכל, אני לא הולכת לשום מקום ובטח שלא אוהבת את התינוק יותר ממך, אבל כרגע הוא העדיפות הראשונה שלי. אולי באמת כדאי שתעבוד על זה עם ווילס, הוא נותן עצות מעולה…"
היא פתחה את הדלת ויצאה החוצה תוך כדי שדילן ממהר לצד שלה כדי שיוכל לעזור לה לסחוב את השקיות. הוא פתח את הדלת ושניהם ניגשו אל המטבח, מתחילים לפרוק את המצרכים ולסדר כל דבר במקום. מידי פעם נערים שעברו במטבח עזרו להם במה שיכלו, בין אם זה בשמירה על הגור הקטן בזמן שקאמי מבשלת או בקיפול הכביסה היבשה. זה היה מעין הקרבה של כולם בשבילה, כי למרות שחלקם עובדים כל כך קשה בבית או מחוצה לו, הם בכל זאת נרתמים לעזור.

כשהגיע הערב, ממש לפני הארוחה, ווילס התיישב לצד קאמי בספה החומה (הספה שלו, אבל הוא לא ציין את זה בפניה) ולקח את הגור שנח ברכות על כתפה. היא הודתה לו בשקט ומיקמה את הספר שלה בתנוחה טובה יותר.
"את קוראת על תינוקות?" הוא שאל בהבנה כשקרא את שם הספר. זה היה אחד מהספרים שהמוכרת המליצה עליהם, ונראה שיש בו עצות ממש מועילות.
"אני לא רוצה להעביד את כולם קשה מידי. לפחות כדאי שאני אלמד על הנושא כדי שאוכל להקל על כולם. וחוץ מזה," היא הוסיפה לפני שהוא הספיק לדבר. "זה טיפול בתינוק, לא מדע טילים. כמה קשה זה כבר יכול להיות?" הם צחקו וקמו לשבת עם השאר בשולחן.


תגובות (3)

זה היה פרק חמוד כזה. נראה לי שהיה כדאי לקרוא לו התינוק, או משהו כזה. כמו תמיד כתיבה והכל. מחכה לפרק הבא :)

10/08/2016 17:09

היו רק שתי שגיאות קטנות: נתרמים -נרתמים. אותו- אוטו. אני חושבת שכדאי לתת שם לתינוק/גור. אבל כמובן ההחלטה שלך. חוץ מזה ממש נהנתי ואני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא

11/08/2016 02:07

רק שתדעי- חלמתי על זה אתמול. תודה רבה שסיפקת לי חומר לחלום יחודי ויפה

11/08/2016 16:12
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך