זמן שונה פרק שביעי
קריספין ואיאן רוצים לראות מה הקו האדום שלי?
הובכן הם יגלו שהוא די רחוק כיאלו בשם ישו הצלוב והרחום (סורי אני פשוט
באמצע שיעורי בית בהיסטוריה..)אני נמצאת בתקופה חשוכת טכנולוגיה
וגם בלי ספרי פנטזיה כאילו ברצינות אני כמעט בטוחה שעוד מעט יהיו
סימפטומים של גמילה, כמו שאנשים אחרים נגמלים נסיגריות או אלכוהול
אני נגמלת מספרים ואז נזכרתי בספר אחד שבו הסבירו איך לירות חץ מקשת
"קדימה כול מי שמשתתף שיעמוד פה" צעק כרוז ושינ המתמודדים האחרים באו ואני
דידיתי אל עבר המקום ההוא"האיש הצעיר לידי יהיה הריאשון שיתחיל "אמר והצביע
על הנער הגבוה "ואחריו הנער לימיני ואז הנער שלימינו" אמר והתחוור לי שאני האחרונה איזה יופי
חשבתי לעצמי בשמחה ככה אוכל לדחות את המבוכה הנער הגבוהה החזיק את הקשת
כאילו היתה המשך של ידו אך הוא פספס את המטרה בפעם הראשונה ובפעם השניה פגע בצד
אחריו הגיע הנער המוצק והמלחיץ הוא פגעה שתי פגיעות שכמעט פגעו בנקודה האדומה, כמעט.
ואז הגיע טורי ראיתי את קריספין צוחק ביחד עם איאן וידעתי באותו רגע שאני חייבת לנצח
הרמתי את החץ וקשת שהיו קבדות ועשיתי בדיוק כמו שהיה כתוב בספר עמדתי כמו שהיה
כתוב והכול רק שבמקום לכוון בדיוק אל אמצע המטרה כיוונתי מעט רחוק יותר ושיחררתי את
החץ הוא עף במהירות ובדיוק כמו שחזיתי הוא שטה מעט, בדיוק אל אמצע המטרה.
הקהל היה בשוק וכך גם איאן וקריספין "המנצח החדש שלנו " אמר הכרוז "מה שמך?"
שאל "שמי הוא-" אמרתי והעברתי את מבטי אל איאן וקריספין והספקתי לשמוע את מה שאמרו
"אם זה מה שהיא יכולה לעשות בלי שום דרבון מיוחד תאר לך מה יקרה אם נשחוט אותה !"
אמר קריספין "שמי הינו וינדטה" הוצאתי את השם בנהמה "ואיש אינו מאיים עליי!"
אמרתי וכיוונתי את החץ אל קריספין ואיאן אך בסוף הסטתי אותו מעלה
"זוהי אזהרה ואם תעזו לעשות זאת שוב, תטעמו מרצוני לנקמה" אמרתי ותוך שניות הצלחתי
להתחבואת בתוך ההמון המפוחד הלכתי במהירות נורמלית וחמקתי דרך סימטאות
ואז לפני שהגעתי אל הבית של הזקן התחלתי ללכת לאט כאילו איני יודעת על דבר
כולשהו שאינו כשורה הגעתי אל הבית ודפקתי על הדלת"סיסמא" נשמע קול
אך ידעתי שזה אינו קולו של הזקן ממקודם "169" נהמתי אל הדלת "נראה שמישהו קם
על הצד הלא נכון של החצץ" אמר נער הוא נראה כבן 18 "לא היום דווקא התחיל לא
רע, אבל אז קיבלתי תזכורת שכול המקומות דומים ושאם ניצלו אותך במקום אחד כך יהיה בכולם"
אמרתי לו בקוצר רוח "תיזהר אני עוד אתחיל לחשוב שאתה שוקל למות" אמר הנער היו לו עיניים
כחולות צלולות ושערו היה בלונדיני "תיזהר אני עוד אתחיל לחשוב שהעסק הזה לא חוקי"
אמרתי לו ונדחפתי על פניו אל תוך הבית תוך שניה הגעתי אל הארונית לקחתי את הבגדים וגיליתי
שם שק החלפתי מהר בגדים שמתי את ביגדי הנער בשק והשארתי להם הודעה " אני מאוד מקווה
שלא תשכחו להגיע אל השער בשקיעה" לקחתי את השק דחפתי את הדלת של תא כך שתיראה כאילו היא עדין נעולה עקפתי את הנער מהר אך הוא הספיק לתופש בידי "מתי הספקת להיכנס?"
שאל "כשלא הסתכלת "אמרתי לו "ותזכור מעולם לא הייתי פה " אמרתי כתוספת ורצתי אל הארמון
תגובות (1)
זה ממש מעניין! D: איאן וקריספין מתחילים לעצבן אותי.
יאללה המשך! :)