חב"ם – פרק 1

פרק 1: העב"ם…

זה היה יום גשום, הייתי בכיתה בשיעור משעמם (מאוד) של מתמטיקה, למדנו אלגברה ועכשיו אתם מבינים למה זה היה כל כך משעמם. הסתכלתי על הכיתה, היא הייתה חדשה לי בגלל שבשבוע שעבר בכיתה שלנו היו ג'וקים ואחד מן התלמידים ניסה לשרוף אותם ובטעות פוצץ את הכיתה כולה. עכשיו היא בהליכי שיקום…
הסתכלתי על קירות הכיתה הזמנית שבה אנו לומדים הם היו לבנים ונראו פשוט משעממים בלי שום סימן חיים, בדיוק כמו שקירות כיתה רגילים אמורים להיות.
הרצפה הייתה רצפת פרקט שעשויה מעצים בהירים המצופים בשכבת שעווה דקה במיוחד רק כדי להבריק את העצים ולתת להם חסינות מפני מים.
החלונות היו עבים והסורגים שמקיפים אותם היו מלאי חלודה .
המורה נראתה כתמיד, זקנה בת 50 אך כולם יודעים שזהו לא גילה האמיתי אלא יותר לפחות 60 או אפילו יותר, עורה המקומט היה נורא, נראה כי היא אף פעם לא שמעה על קרם נגד קמטים…
מתחת לעיניה הכחולות הדהויות היו קמטים רבים, והאף שלה התנוסס למעלה כמו בניין האימפייר-סטייט.
השיעור שלה כל כך משעמם שאם אתם צריכים לבחור לבין ללכת לבית כלא לבין להיות בשיעורה בבית הכלא יותר מעניין. כל כך בקשתי מאלוהים שהשיעור יגמר מהר אבל הוא לא הקשיב לי נקווה שיש לו תירוץ טוב…
לאחר 45 דקות מייגעות ונוראיות של שעמום שעברו לאט יותר מצב סוף כול סוף הצלצול הושמע חזק מתמיד, עכשיו אני מבינה למה קוראים לצלצול הצלצול הגואל…
יצאתי מן הכיתה לכיוון הלוקר שלי לשים את ספרי ומחבורתי, אחרי שעשיתי זאת התקדמתי לכיוון לשער בית הספר.
ירד גשם.
פתחתי את המטריה היא הייתה כסופה אם פסים די עבים בצבע לבן וזהוב, היא הייתה מותאמת לבגדים שלי, אתם מבינים ההורים שלי די עשירים אז יש לי מבחר גדול של מטריות ולא לדבר על בגדים, יש לי שני ארונות שלמים, רק לי, כול ילדה אחרת הייתה רוצה להתחלף איתי אבל אני הייתי בוחרת להיות ילדה נורמאלית שההורים שלה לא עשירים.
אולם לא ממש הייתי רוצה להיות בקשיים כלכליים.
אתם יודעים מה, טוב לי כמו שאני.
הלכתי כמה צעדים לביתי, ובדרך יכולתי לראות שלוליות רבות, על אחת מהן הבטתי יותר מאשר על האחרות. היא נראתה יותר מעניינת, מסקרנת. הסתכלתי עלייה, על השתקפותי בבואתה. ריאתי את כל תווי מתאר פני, ממש כאילו הייתה מראה מדויקת.
הזזתי את עיני מפני ושם ראיתי עב"ם ?
היה זה באמת עב"ם או שדמיינתי לעצמי? לא אני בטוחה שזה היה עב"ם
הוא היה גדול וצורתו הייתה עגולה, וצבעו היה צבע ירוק כמו צבעי צבא, הוא הסתובב במעגלים כאילו שהייתה בו תקלה, וכנראה שבאמת הייתה בו תקלה כי הוא התחיל לצנוח לעברי מהשמיים!
התחלתי לרוץ לכיוון ביתי מהר ככול האפשר, הייתי כל כך מבוהלת, שבשלב כלשהו נפלתי לאחת מהשלוליות. התרוממתי ממנה מהר והמשכתי לרוץ, נראה היה כאילו שהעב"ם ממש עקב אחרי, הוא כבר לא חג במעגלים, הוא פשוט עקב אחרי, עדיין צונח ומעלה עשן.
כל כך פחדתי, פחדתי שהוא יחטוף אותי, למרות שלא האמנתי עד עכשיו שחייזרים קיימים, חשבתי כבר מה יהיה בעוד מספר שנים אחרי שאספר למישהו על מה שקרה לי היום, אין ספק שלא יאמינו לי ואגמור באברבנל.
העב"ם נחת מולי, או יותר נכון התרסק ממולי ומתוכו יצא חייזר משתעל, ותאמינו לי הוא נראה כמו חייזר…