תגיבו אם להמשיך :)
-סיפור בהמשכים.

חומות פרק 8

25/12/2013 646 צפיות אין תגובות
תגיבו אם להמשיך :)
-סיפור בהמשכים.

פרק 8:
הילדה הקטנה מן הבקתה חזרה לי כל הזמן אל הראש,
היא הייתה כל כך מציאותית,
רכה, עדינה, חלשה..
אני כל כך מתגעגעת אל דונה…אני צריכה להיות עם החברה כי טובה שלי , שוב הדמעות המטופשות האלה זורמות לי על הלחיים,
כבר לא אכפת לי מן המלך המטופש הזה.
אני רק רוצה את אבא שלי בחזרה.
את דונה כבר לא אוכל להציל,
התיישבתי ליד עץ, ניסיתי לשקוע בשינה, מקווה לפחות שלילה אחד אוכל לחלום כראוי,
הצלחתי להרדם,
חלמתי על דונה, על אבא, על אמא, על הנשיקה שלי עם שיין…
על אלכס, מייגן, וילנה, קייטו ואפילו על מארי, אבל על שיין לא היו לי יותר חלומות חוץ מהנשיקה שלנו,
אהבתי אותה.. אבל זה לא הזמן ובכלל לא המקום,
כשנחזור, נהיה סגורים בחומות, כמו עכברים בקופסה..
שמעתי קולות,
"שלי? שלי! שלי?!" קול דאגה נשמע,
רציתי להגיד לקול להרגע, לחבק אותו, להרגיע אותו,
ואז התעוררתי,
ראיתי את קייטו, סוחב את וילנה בידיו,
שיין ישב ליד מארי, פרצופו היה שקט וכועס, מייגן ואלכס הסתכלו על וילנה, לא הבנתי את הדאגה שבפניהם עד שראיתי את החתך העמוק בראשה של וילנה,
לא.
רצתי אל קייטו,
הוא הניח את וילנה על האדמה,
"מה קרה לה?" שאלתי אותו מבוהלת,
"היא רדפה אחרייך לתוך הצללים והיא נפלה לנהר,
בנות ים מפגרות" אמר קייטו בטונו היה כאב,
"קח אותי אליהן, קייטו" אמרה לו וילנה,
"אני רוצה להסתכל על הקשקשים שלהם" לחשה,
החזקתי לה את הראש והתחלתי לתפור,
החתך אט אט הצטמצם,
"נצטרך להשאר פה כמה ימים עד שהארס של בנות הים יתפוגג"
קייטו הנהן,
האוהלים כבר היו בנויים,
מארי הלכה והתיישבה ליד קייטו, מלטפת לו את הגב, ממתי מארי חברותית?
הלכתי לכיוון שיין שישב בפינה מרוחקת,
עורו הלבקן בלט ליד העצים הכהים, שיערו השחור היה מבולגן על ראשו ועיניו הכחולות,
כשהסתכלתי על עיניו הכחולות אבדתי את חוט המחשבה,
"מה קרה שלי? רוצה לברוח שוב?" שאל עם קולו הנעים לשמיעה,
"תקשיב, זה לא שלא נהנתי, פשוט נבהלתי, זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי וזה גם ממש לא הזמן,
אנחנו במלחמה פה", אמרתי לו בלחש,
הוא קם ונעמד מולי,
"אני יודע" אמר בחיוך,
חייכתי אליו, דמעות של אושר זלגו לי מן העיניים, הרבה זמן לא הייתי מאושרת,
"מה קרה?" שאל מודאג,
"לא קרה כלום , אני פשוט שמחה שהכרתי אותך"
הוא חבק אותי,
"גם אני שמח",
אני שמחה שהרעל של הצ'לוניה לא השפיע, כנראה הרגתי אותה בזמן,
עורו החם היה נעים לתחושת כפות ידיי,
הוא הסתכל עליי, עדיין מחובקים,
הוא נישק אותי לאט ,
קייטו צפה בנו,
"שלי? שיין?" לחש בשקט,
הסמקתי והסתובבתי אליו, החזקתי את ידיו של שיין מאחורי גבי,
רק עכשיו שמתי לב שקייטו ושיין ממש גבוהים,
"מה?"
"אה..האוכל מוכן" לחש בשקט,
הסתובב וחזר לשבת ליד המדורה,
הסתובבתי אל שיין, נישקתי אותו, נשיקה קצרה והלכתי בעקבות קייטו,
שיין הלך מאחורי,
לקחתי חתיכת אוכל,
והתיישבתי על האדמה לי וילנה שברברה על כמה שהיא אוהבת בנות ים..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך