חיזיונות ובתי יתומים -פרק 4 שרשרת החיים

achinoam123 10/04/2012 780 צפיות 10 תגובות

שרשרת החיים הייתה שרשרת לולאות קטנה ויפה בצבע זהב. מכול לולאה היה תלוי לב קטן בצבע כסף, היו 10 לבבות. בכל לב יש כדור אדמדם קטן, שכשהוא בתוך השרשרת הוא נראה כאלו שזה פועם (וזה מגניב).
כל כדור מסמל חיים, וכשהכדור יוצא? מסמל מוות. רוב הזמן הכדור יוצא מעצמו, אבל לפעמיים השרשרת נפתחת בטעות: ואז משהו שלא היה אמור למות, מת (לדוגמא פעם כשישנתי ברחוב, היא נפתחה בגלל שנשענתי עליה וגם כשאללי שחקה בא.)
לבשתי חולצה בצבע תכלת עם כתוביות בצבע לבן, (אלה מהסוג של כתוב-לך–משהו–על–החולצה– ולא-באמת–אכפת–לי–מה.) ונשארתי יחפה. סירקתי את השיער שלי לקוקו גבוה ויצאתי לגינה.
הגינה הייתה יפה, גדולה וירוקה. פשוט ככה. מכל מקום היו פרחים, פרחים, פרחים ודשא. היה עץ תפוח גדול וזקן (אני משארת). התיישבתי מתחת לעץ התפוחים. נשענתי על הגזה ובהיתי בעלים על העץ.
חשבתי על אותו היום, היום שאמא שלי מתה.
*
"סול את מכירה את כל הסיפורים האלה על הגיהינום?" שאלה אמא שלי, הקול שלה רעד.
"כן, שכול הנשמות מגיעות אליו, ושם הם נכלאות לנצח" אמרתי בלי להסיר מבט מ"האורח".
אמי נאנחה. "כן משהוא כזה." היא אמרה לבסוף. "מי מנהיג את הגהינום?" שאלה איימי.
"השטן." אמרתי בלי לחשוב פעמיים.
עדיין בחנתי את הבין אדם שישב מולי.
הוא היה מוכר לי, אבל לא מהבחינה שיכול להיות שראיתי אותו פעם, אלה הוא פשוט דמה לי.
היו לו שיער חום כהה כמו שלי ותווי פנים שדוניים כמו שלי.
על עיניו היו משקפי שמש אבל אני יכולה להישבע שמתחת למשקפיים העיניים שלו אש.
בניגוד עליו העיניים שלי היו כחולות, כמו של אמא שלי.
"את יכולה להסתכל עליי כשאני מדברת עליך?!" צעקה אמא שלי.
באי רצון הסתכלתי על אמא שלי.
העיניים שלה היו אדומות למחצה, מה שרק הבליט את הכחול בעיניים שלה.
"סליחה" אמרתי.
חיכיתי שיגידו משהו למרות שכבר ניחשתי: ה"אורח" הוא השטן והוא אבא שלי.
הבנתי את זה מהשיחה שצותתי להם. פול (בעלה של אימי) ואני לא היינו דומים בכלל.
תמיד שהיה מציג אותי כביתו היו שואלים אותו עם הוא אימץ אותי.
היה לו עיניים חומות ושלי כחולות, היה לי שער חום כהה ולו שיער בלונדיני בהיר מאוד, העור שלי היה חיוור, מאוד חיוור, כמעט שקוף, והוא היה ממש שזוף.
השטן שהיה מולי דמה לי יותר.
"הבנתי לבד." אמרתי לאחר כמה דקות של שתיקה.
"הבנת מה?" שאל השטן.
"אתה השטן, ואתה אבא שלי." אמרתי והשפלתי את ראשי. הרעיון היה מגוחך עד כדי בכי.
הוא חייך "את ילדה מאוד נבונה אני רואה." חייכתי בחזרה.
לפתע תקף את כולנו ריח אש חזק.
פול ואמא רצו למטבח, ולא חזרו , אף פעם.

*

"סול!" קולה של אללי החזיר אותי למציאות. אללי היית הילדה קטנה בת 12 עם שיער שחור ועיניים חומות, בעור היום הם נראו כמעט אדמדמות.
"בואי סיילו קוראת לך פנימה, ארוחת בוקר." ראיתי בעיניה חשש, כאילו שהיא חוששת שאני יכעס עליה בגלל השרשרת.
"אוקי תודה." אמרתי "אבל בבקשה פעם הבאה על תיגעי בשרשרת." אמרתי וקרצתי עליה.
"אוקי, מצטערת." אמרה ורצה פנימה. קמתי ורצתי אחריה פנימה. ואז קרה הדבר הכי מוזר בעולם.
ראיתי את הבן אדם שהחיים שלו בטוח השרשרת שלי.


תגובות (10)

תמשיכי מהר אהבתי דרך אגב אני גם מתה על רעד (גו סם גו גרייס) אז יש ספר המשך ואז יש עוד ספר המשך זו טרילוגיה חאחאחחאחא

11/04/2012 05:46

חחחחחחחחחחחח תודה רבה :)

12/04/2012 10:01

רק עכשיו התחלתי לקרוא….ו…….הסיפור שלך פשוט מדהים!!!
וואו!!
תמשיכי:)

15/04/2012 07:53

מסכימה בכל מה שנאמר לעיל הסיפור מדהים מקסים אהבתי מאד מאד מאד תודה רבה ותמשיכי דחוף ממני ב – ♥ בקי ♥

15/04/2012 07:57

הפרק עכשיו מחכה לאישור :)

05/05/2012 05:35

הפרק החמישי אי אפשר להכנס אליו ואת יכולה בבקשה להמשיך את הסיפור יותר מחצי אלה

05/05/2012 11:12

טוב

05/05/2012 11:56

סורי אל חפירות ממושכות אבל מתי תעלי??
=]

07/05/2012 08:02

העלתי עוד פרק של חיזיונות ובתי יתומים אבל אני לא יודעת מתי אני יעלה עוד פרק של יותר מחצי אלה
אין לי רעיונות:\

12/05/2012 02:15

אוקי :]

12/05/2012 02:22
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך