חיזיונות ובתי יתומים – פרק 7 חלום חדש

הייתי בדרכי חזרה בייתה.
חשבתי על היום שעבר עלי בבית היתומים. יותר נכון היום שעבר עלי עם סול. הייתי כל כך שקוע במחשבות שלא שמתי לב שהגעתי הביתה, ודפקתי את הראש בדלת.
הסתכלתי מסביב וראיתי שהיה עוד ילד אחד ברחוב שהסתכל עלי כאילו נפלתי מהשמיים.
הוצאתי לו לשון והוא פער עיניים כך שנראה כמו ינשוף.
אוי הטמטום.
חייכתי לעצמי ונכנסתי הביתה.
הלכתי לסלון ולהפתעתי מצאתי את גסטון שם. הוא היה שרוע על הספה וראה תכנית כלשהי.
גסטון היה גבוה מאוד, עם עיניים חומות ושיער חום חלק שהגיע לו עד הכתפיים. המבטים שלו תמיד היו קודרים וריקניים.
"ומה קרה שאתה מכבד אותנו בנוכחותך, הוד מעלתו גסטון?" שאלתי בטון ציני.
"הטלוויזיה בחדר שלי מקולקלת." אמר ביובש.
היחסים ביני לבין גסטון אף פעם לא היו טובים. בעצם לאף אחד במשפחה הזאת אין יחסים טובים אחד עם השני. ההורים שלנו מתעלמים מאתנו. לפעמיים אני מקנא בתאומים, להם תמיד יהיה אחד את השני, אבל עם אני אאבד את אמיליה, אני כבר לא ארגיש כאלו זאת המשפחה שלי יותר.
אמיליה היא בעצם הדבר היחיד שעדיין מחזיק אותי פה. בלעדיה מזמן הייתי עוזב את הבית.
עליתי לחדר ונשכבתי על המיטה. תוך כמה דקות נרדמתי. והחלום שהיה לי, בוא נגיד ככה, לא היה מעודד במיוחד.
*
הייתי בבית היתומים והסתכלתי על עץ התפוח הזקן שמתחתיו ישבה סול ועיניה היו שקועות בשמיים בעצב. סיילו הגיעה לידי.
"אני יודעת שזה עצוב, אבל אתה צריך לתת לזה זמן, היא עברה טראומה קשה, אל תוותר עליה, לא עכשיו כשהיא הכי צריכה אותך." אמרה במבט מתחנן. הנהנתי ואמרתי: " אני אף פעם לא אוותר עליה."
סיילו נתנה לי חיוך מעודד. יצאתי לכיוונה של סול והתיישבתי לידה.
"סול, אני יודע שאת שם, אני מחכה שאת תצאי מזה, משזה לא יהיה. אני תמיד יהיה פה בשבילך."
היא רק המשיכה להסתכל בשמיים.
*
כשהתעוררתי לקח לי קצת זמן להתאושש מהחלום. מה הולך לקרות לסול?
בחלום זה נראה כאלו היא במין טראנס. היא לא נראתה כאלו היא פה. כאלו היא מעופפת לעולם אחר.
התאומים נכנסו לחדר והעמדתי פני ישן.
"יופי, הוא ישן." אמר אחד מהם.
"אפשר להתחיל במבצע."
3,2,1
"בווו!!!!!!" צרחתי להם ושניהם צרחו כמו שני ילדות קטנות. התאומים בני שמונה, קוראים להם לי וטום. שניהם זהים לגמרי. הם אותו גובה, אותו צבע עינים, אותו צבע שיער והם נוטים ללבוש תמיד את אותם בגדים בשביל לבלבל אותנו.
"אפשר לדעת איזה מבצע רציתם לעשות?" אמרתי תוך כדי שאני מתיישב במיטה.
"אממ…. כלום."
"לי אתה שקרן גרוע…" אמרתי.
"אני טום!" צעק.
"אז שניכם, אני רוצה תשובות." אמרתי.
"רצינו לצבוע לך את השיער בורוד."