uta
הפרק קצר טיפה אני יודע.. לא יכולתי להתאפק אז אני מפרסם את הפרקים האחרונים של טפרים אמתיים ב4 ימים הקרובים.. מקווה שאהבתם!

טפרים אמתיים- פרק 7

uta 15/11/2014 630 צפיות 6 תגובות
הפרק קצר טיפה אני יודע.. לא יכולתי להתאפק אז אני מפרסם את הפרקים האחרונים של טפרים אמתיים ב4 ימים הקרובים.. מקווה שאהבתם!

פרק 7
נקודת מבט לוק
"איך זה אפשרי?" נשענתי על גזע העץ והדמעות לא חדלו מלרדת, משכתי באפי. "אני הייתי בבית הקפה הזה כול כך הרבה פעמים.. אני חייב לחזור לניו יורק, משם אני אתחיל לחפש.." התחלתי לדבר לעצמי, מיד הכתי למקום שהיה הכי מוכר לי מראש, אל סנסיי גו.
הוא היה בכניסה לבית שלו,
"סנסיי" קדתי קידה, הוא היה נראה כאילו הוא נאבק במישהו.
"לוק." הוא חייך, "אתה לא בדרכך למעיין?" הוא שאל, נדתי בראשי ושלפתי את טפריי כדי להראות לו.
"סנסיי, אבא שלי.. הוא חי!" משכתי באפי שוב והתקרבתי אליו, הוא לא היה נראה מופתע, להפך הוא היה נראה מאוכזב. "איך זה אפשרי.." הוא חייך חיוך שכאילו חייבו אותו לעשות את זה.
"אני לא יודע. אבל יש פה תמונה של אבא שלי בקפה בניו יורק שצולמה היום. הוא חי אני אומר לך!" התחלתי לצחוק,
"מאיפה קיבלת את זה?" הוא התקרב לבדוק את התמונה, הוא חטף אותה מידי והביט על התמונה.
"בוא כנס." הוא זימן אותי להיכנס לביתו,
"לא! אני חייב שתעזור לי להשיג כרטיס טיסה לניו יורק, אני אתחיל לחפש ואני אמצא אותו." אמרתי,
"כן בטח. איך שאתה רוצה." הוא אמר ויצר מהאוויר כרטיס טיסה לניו יורק,
"לא רק אתה מוטנט.." הוא חייך, לקחתי את הכרטיס ואת התמונה ורצתי לעבר שדה התעופה.

נקודת מבט אליסון

ראשי כאב. דרך החלון ראיתי שלוק רץ מהיער, נראה שמשהו הסעיר אותו.
"חדשות רעות.." אמר אבי, גו.
"מה קרה?" שאלתי חלושות והבטתי בידי, היא הייתה עם טפרים צהובים והיא הייתה בצבע ירקרק עם קשקשים. "וולברין.." הוא אמר כועס.
"חי!!" הוא צעק והשליך דברים על הרצפה בעצבנות.
"כול הניסיונות שלי לחסל אותו.. הכול ירד לתמיון!" הוא צעק ובעט בקיר,
"הניסיונות?" היא שאלתי בפחד וכאב באותו זמן.
"ואיך הוא חי?" פלטתי,
"אני לא יודע.." הוא השפיל את מבטו,
"זה לא חשוב עכשיו, נתתי לך מנה קטנה של המוטציקר, בגלל זה הוא כמעט הביס אותך.. הפעם אני אגדיל את המנה ל600 סמ"ק." הוא אמר והתחלתי לפחד שוב, ניסיתי להתנגד אבל התא היה צר מדיי ואני גם הייתי חלשה מדיי.
"אני צריך שתעקבי אחריו, תמצאי את וולברין תחסלי אותו ואת לוק." הוא הסביר לי לפני המשימה והזריק את החומר אל תוך דמי.
"צא מוטציקר.. זה הזמן שלך." הוא חייך ויצאתי לדרך, כאשר אני המוצטיקר.


תגובות (6)

איזה מדהים! אני אוהבת מאוד. אתה ממשיך?

15/11/2014 11:09
    uta uta

    כן ברגע שתהיה לי עוד תגובה..

    15/11/2014 11:10

השם נשמע לי אדיר, אז נכנסתי, וממש אהבתי את זה אפילו בלי לקרוא את הפרקים הקודמים.
אני אשלים אותם עכשיו.
ותמשיך!

15/11/2014 11:14
    uta uta

    תודה רבה :)

    15/11/2014 11:14

מצויין מצויין מצויין
עוקבת ומחכה לפרקים הבאים!
5+

15/11/2014 11:29
    uta uta

    תודה, כיף לשמוע :)

    15/11/2014 11:30
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך