ירח אדום – פרק 13 – 6 שנים קודם לכן

6 שנים קודם לכן
"קדימה, עזוב את זה, אלו רק שני ילדים.." אמר אגרו, זוקורו בז לו על מילותיו ועל קולו השקט, "אמרתי לך, אני אשמיד כל בן אנוש עד שאמצא את הקמע!" אמר זוקורו בזעם ושבר דלת עץ של ביתן קטן, שני ילדים ישבו בתוכו, מחבקים גופות שני אנשים, כנראה הוריהם. זוקורו שבר את מפרקת הבת הקטנה בבעיטה ואחז בילד הצווארון חולצתו, מרים אותו מן הקרקע ומניח את ידו השנייה על ליבו. הילד לא הכיר את הקמע, כך קרא זוקורו בתווי ליבו, זוקורו הכניס את ידו לחזה הילד ומשך אותה החוצה, יחד עם חייו, עם ליבו.
אגרו הסתכל בגירוי על הלב הקטן, זוקורו הסתכל בו וזרק את הלב לכיוונו, אגרו תפס בלב הקטן בידו, חש בדם הזולג, בחמימות, הוא שיקע את שיניו בגוש האדום ורוקן אותו מדם, מתענג על כל טיפה, חש את החיים המתנקזים מן הלב.

"אתה אומר לי לעזוב אותם ולאחר מכן מתענד על הלב של הילד." אמר זוקורו בגיחוך בעודו יושב על גב הזאב הרץ בנוחות. "שתוק!" סינן אגרו בין שיניו החשוקות. זוקורו צחק.
קול זחוקו של זוקורו נקטע כאשר הוא הרגיש את קרבת הקמע, "שם!" צעק והצביע ימינה. הזאב קפץ מעל העצים, רוכבו כפוף על גבו.
הם נעצרו ליד עץ, זוקורו התכונן לקפוץ מעלה, לתקוף. "חכה!" אמר פתאום אגרו, אך אולו נשמע מאוחר מידי, הוא תפס בגופו של זוקורו בפיו, "מה אתה עושה?! שחרר אותי!" פקד זוקורו. "אסור לך לתקוף פה.. אני מכיר את זו שגרה פה, חברה ותיקה.. עזוב אותה.." סינן אגרו ביו שיניו, ניזהר לא לפגוע בזוקורו הלכוד בפיו. זוקורו חש בוז עמוק לאגרו, הוא הטיח את אגרופו בשיניו ושבר שתיים מהן. זוקורו השתחרר במהירות וקפץ מעלה.

"אמא!" צרחה ילדה בת שש בעוד שד בעל עיניים אדומות תקף את אמה. השד שבר את גבה אל אמה, אך לא עצר אותה מלהאבק בו! אמה נאבקה בחוזקה, לא וויתרה, עד ששבר השד את צלעותיה וחורר את ליבה בארבעה נקבים, היא נדמה. אנה הקטנה צרחה, היא תפסה סכין ארוכה בידה ורצה לכיוון השד הרכון מעל גופה של אמה, תולש קמע משובץ באבן לבנה.
האבן הפכה שחורה בעודו נגע בה, הוא נרתע. ידו השמאלית תפסה בסכין שעמדה להינעץ בין כתפיו, הוא זרק את הילדה הקטנה על הקיר, היא התעלפה.
זוקורו הרים את הקמע בקסם, הוא קפץ מטה, בלי לזכור את חברו העצבני והצמא לדמו כעת המחכה שם. הוא נחת על רגליו, וכפה שחורה ענקית הורידה אותו מטה. הוא שכב על בטנו בלי יכולת לזוז, הזאב תפס את הקמע בשיניו והעבר את משקל גופו לרגל אשר עמדה על גבו של זוקורו. זוקורו חש בעצמותיו נסדקות תחת המשקל הרב, הוא איבד את הכרתו וצלעותיו התפצחו.

אגרו שינה את צורתו לאדם בעל שיער שחור, עיניים ירוקות בוהקות, פנים מאורכים בעלי שני פסים בכל צד, שיניים לבנות חדות. הוא קפץ מעלה ונכנס לביתן העץ הקטן, הוא התקרב לגופת הילדה ובדק את נשימותיה, היא חיה, בקושי. אגרו תפס בילדה הקטנה והרים אותה על כתפו.
הוא ירד מן העץ, בועט בגופת חברו הותיק, זוקורו. הוא לקח את הילדה מספר שעות והשאיר אותה על מפתן דלת בית בכפר מרוחק. הוא צעד בלי להביט לאחור ושמע את אנשי הכפר מגלים את גופת הילדה הרפויה.

אגרו עמד על שפת הים, משליך בכל כוחו את הקמע העתיק, הקמע ששבר משפחות, חברויות, לקח חיים וגרם לאנשים חפים מפשע לרצוח, במטרה להשיגו, אל מעמקי הים, מצפה שלא ימצא שוב לעולם.