ירח אדום פרק-8: עד הסוף שלנו אהובה שלי

"כן אוז, מאות מיליוני פעמים כן." אמרתי לו והוא לקח את ידי משחיל את הטבעת הזהובה על אצבעי וליבי פועם בחוזקה ודמעות בעיני.
"אני אוהב אותך לונה." אמר לי בחיבוק אוהב ומגן, אם רק היינו חיים לנצח.
"עד הסוף אוסקר?" שאלתי אותו בוחנת את הטבעת.
"עד הסוף שלנו אהובה." אמר ונישק אותי קלות על שפתיי.
"לוק ער." אמרתי חרישית כששמעתי אותו שוקר במוחי.
'סליחה איש קטן.' אמרתי לו בחיוך.
'זה בסדר, מזל טוב.' החזיר לי תשובה.
"מה הוא אומר?" שאל אותי אוז ונשכב חזרה במיטה.
"הוא אמר מזל טוב." אמרתי נשכבת על חזהו מקשיבה לליבו שפעימותיו הסתנכרנו עם שלי כבר מזמן.
"זה מגיע לנו, את לא חושבת?" שאל מחבק אותי ועוצם את עיניו.
"כן, זה מגיע." אמרתי בוחנת שוב את הטבעת הפשוטה שהביאה הכל. הכרנו רק לפני כמה חודשים וכבר התאהבנו ואנחנו עומדים להתחתן, אני יודעת שזאת אהבת אמת שלא תיפסק לעולם אבל עדיין.
"גם אני מתגעגע להורים שלי לונה, ואימי תשמח לפגוש אותך." לחש לי, כנראה שמע את מחשבותיי.
"אימי לא הייתה מסכימה לזה." אמרתי חרישית ודמעה התגלגלה במורד לחיי כשנזכרתי בהורים שלי שוכבים במיטתם ללא נוע כשבאתי לראותם לפני שהצלנו את לורה.
"אל תבכי לונה, אל תהיי עצובה. אני יודע שזה קשה להתגבר על מותו של הורה ובמיוחד של שניים אבל הכל ישתפר אני מבטיח." אמר ונישק את ראשי ברכות.
"אני רוצה לחשוב כך, אני אוהבת אותך אוסקר אוליבר נורכר." אמרתי עוצמת את עיניי בחיבוקו המגן.
"אני אוהב אותך לונה גריימארק." אמר ושנינו נרדמנו מיד.