כוכב הלכת ארץ-פרק 5

"אוקי בואו נתרכז, איך אפשר להגיע לגובה הזה מבלי להרוג מישהי?" אמרה האנה בקול משועשע, "עם תפעילי את הדבר הזה שיש לך בתוך הראש את תביני מהר מאוד, שאנחנו צריכות לבנות משהו שנוכל לעלות אליו" אמרה מדיסון מנסה לגרום לנו להיות רציניות, "אבנים…" אמרתי "מה?" מדיסון והאנה אמרו באותו הזמן כשהן לא מבינות את התוכני הגאונית שלי, "אוי ואבוי עם מה אני צריחה לעבוד, אנחנו נעשה ערמת אבנים שנוכל לטפס עלייה, וככה…" נתתי להן להשלים את המשפט שלי אבל אחרי כמה שניות שהן לא אמרו כלום אמרתי "וככה נוכל לצאת מפה…" אמרתי בזמן שאני כבר לא יודעת מה גרוע יותר זה שאני תקוע פה, או זה שאני תקוע פה איתן…"אאההה" נראה שמדיסון בינה את מה שניסיתי לרמוז להן כבר כמה דקות. התחלנו להביא אבנים מכל אבר אבל כעבור חצי שעה הבנו שהר האבנים שלנו אפילו לא בגובה של 30 ס"מ ואנחנו צריכות לבנות פה משהו בגובה של 3 מתר לפחות, "אוקי זה עבוד" מדיסון אמרה עם קול עייף ומיואש…"אולי…נביא לפה אבנים גדולות יותר, אתן יודעות סוג של סלעים" אמרתי מסה למצוא פטרון, ולמען האמת הפטרון שלי נשמע לי גאוני, "ואיך בדיוק את מצפה ממני לסחוב סלע ששוקל 500 קילו?" שאלה אותי האנה "מי אמר שצריך לסחוב אותם.." אמרתי כאילו שזה ברור מעליו, "אפשר לגלגל אותם, תחשבו על זה" הצבעתי על סלע בגובה מתר שעמד לידנו "מה יקרה עם כולנו נדחף אותו…הוא יזוז ואז…" אמרתי בתקווה שהן הבינו את התוכנית שלי "הוא יזוז ונוכל להביא אות לפה" אמרה מדיסון מבינה את התוכנית ומתחילה לזוז לכיוון הסלע, "למה אנחנו מחקות, עולם הנה אני באה" אמרה האנה, זה היה הדבר הכי מוזר שהיא אשתה בחיים אני חייבת להודות, והיא אשתה הרבה דברים מוזרים חשבתי לעצמי בזמן שגם אני הלכתי לכיוון הסלע. "שלוש, ערבה, ו…" אמרה מדיסון והתחלנו לדחוף את הסלע, אני מאמינה שעם מישהו היה רואה אותנו במצב הזה לא היינו יוצאות מהבית בשנים הקרובות אז כמה טוב שאין פה עף אחד, נכון?……