למרות שהכל מושלם- פרק 2

במשך כל אותו הלילה ג'ון היה לחוץ. לא רק שמחר יצטרך להרוג את אנה, אחותו אליזבת' הייתה חולה מאוד. ג'ון חשב שזה בגלל הלחץ, ובשש בבוקר, כשקופות החולים נפתחו, הוביל אותה לאחת מרופאות הילדים. הרופאה בדקה את אליזבת', והודיעה לג'ון שהיא צריכה לעבור לבית החולים לכמה ימים. ג'ון הנהן, אבל בראשו חשב איך ליז תסתדר שם. הוא חשש לגביה, והוא ידע שהיא בסכנה ואנשיו של "האיש בחליפה" יכולים לחטוף אותה כל רגע. הרופאה הזמינה אמבולנס והוא לקח את אליזבת'. ג'ון בנתיים סימס לאנה הודעה:
"היי,
רציתי להזמין אותך לדייט קטן במסעדה טובה בדרום העיירה, בשעה שש.
אם תרצי לבוא נפגש בשער של הפנימייה.
ג'ון"
כשהטלפון של אנה השמיע צפצוף, היא לא שמעה. אבל רין, אחת מחברותיה הקודמות, שמעה, ולא עמדה בפיתוי לבדוק. רין הייתה מרשעת אמיתית, ולאחר שקראה את ההודעה, עלתה בראשה תכנית זדונית, שסוף סוף תעיף את אנה מהפנימייה, או לפחות תגרום לה לצער ענקי.
רין ישבה כמה וכמה שעות עם חברותיה, נינה וארה, כדי לתכנן את ה”תוכנית לדיכאון של אנה”, או כמו שהן קראו לה בנוכחות אנשים-”סמיילי”. הערב הגיע, ורין התכוננה. היא התלבשה בשמלה סגולה זהה לאחת השמלות של אנה, משום שקנו אותה יחד, עוד כשהיו חברות. היא החליקה את השער ויצאה לדרך. התוכנית הייתה כזאת: רין ואנה היו כמעט זהות, חוץ מצורת הגבות וסוג השער. אנה הייתה רזה, לא ממש גבוהה ולא ממש נמוכה, שחורת שיער וכחולת עיניים. כולם היו אומרים לה שהעיניים שלה היו עמוקות כמו הים.
רין לבשה כובע חוקר סגלגל עם פסים שחורים שיסתיר את הגבות שלה, הגבות היפות והמעוצבות שלאנה לא היו אותן. רין גנבה לאנה את הטלפון בזמן שאנה התקלחה, וסימסה לג'ון שהיא יכולה לצאת איתו חצי שעה לפני השעה שקבעו, שש בערב. רין יצאה לפגוש את ג'ון, וכך היה. הם הלכו לדרום העיירה ביחד, מדברים ומפטפטים. אנה התכוננה ויצאה עשרים דקות אחרי רין. היא ראתה אותם מרחוק, מתחבקים, מדברים, צוחקים… היא פרצה בבכי והלכה הביתה. “דווקא כשסוף סוף יש לי משהו טוב רין לוקחת לי אותו", מיררה בבכי.
בנתיים, הזוג המופלא, “אנה" וג'ון, הלכו למסעדה. הם הלכו והלכו, ולבסוף הגיעו לסמטה אחת חשוכה. הוא הוביל אותה לתוך הסמטה, לתוך החשכה.
“אנה, זאת לא אשמתי, אני כל כך מצטער, אבל האיש ההוא מכריח אותי ומאיים על אחותי, אני חייב להרוג אותך כדי להציל את עצמי ואת אחותי", אמר ג'ון, מזיל דמעה. רין התחילה לצרוח בבהלה: “לא! אני לא אנה! אני לא היא! באתי כדי להסב לה סבל, כדי שתחשוב שאתה מעדיף אותי!”
“אנה, אל תנסי להציל את עצמך", אמר ג'ון בכאב וירה אל לבה של "אנה". הוא ברח והמסוק של האדון בחליפה, שסיכמו שיגיע בשש וחצי בדיוק, הגיע לאסוף אותו.