מייק וזווסקי
הינה הפרק החדש...!
אני דיי בטוח שאתם תדאו מי יהיה ה"רשע"...! (כמובן האלה שעקבו אחרי הסיפורים שלי...! \-:< )
אז... בבקשה לכם!

מבוכים ומטורפים – פרק 17 – אמון, פחד, ובחילה

מייק וזווסקי 03/02/2014 898 צפיות אין תגובות
הינה הפרק החדש...!
אני דיי בטוח שאתם תדאו מי יהיה ה"רשע"...! (כמובן האלה שעקבו אחרי הסיפורים שלי...! \-:< )
אז... בבקשה לכם!

מול ארבעת הקוסמים עמד כפר. הכול ניראה אפור. הבתים עשויים עץ רקוב, האדמה לחה ודביקה, ביצות בכול מקום, עצים נבולים. והתושבים, עצובים וחולים.
הקוסמים התקדמו לתוך הכפר. היו שם אולי 10 כפריים. כולם השתעלו וניגבו את אפם. מסתכלים על הקוסמים בחוסר תקווה.
"מה הקטע…?" שאל וורם.
"הם כולם חולים. אבל… זה ניראה כאילו הם יותר מחולים…!" אמר ספארק, מלא ברחמים.
"רק שיתרחקו…! העיקר שיתרחקו!" אמר שילו והתכווץ לעצמו.
ארטי פנה לאחד האנשים בכפר.
האיש ישב על האדמה הלחה, עם ראשו מורכן למטה. "מה אתם…?" הוא מלמל.
"קוסמים, אדוני" אמר ארטי ברכות. "מה הבעיה פה…? מדוע אתם חולים?" הוא שאל. הוא הסתכל סביב על הביצה הירוקה והמחליאה. "אה… כמובן… ביצה…" הוא מלמל לעצמו.
האיש הרים את ראשו מעט והסתכל על ארטי. "רק אם הייתה לכם דרך… דרך לעזור לנו… הריי… הריי אתם קוסמים…" הוא השתעל והוריד את ראשו בחזרה.
"אני מניח שאני יכול לעזור!" אמר ארטי והסתכל על שילו. "שילו, אני צריך אותך"
"מה יש?" אמר שילו והתקרב לארטי.
"אני צריך שאתה תשתמש באנרגיית המגן שלך יחד עם אנרגיית החיים שלי. יחד אנו ניצור בועת חיים שתרפא את כול הכפר הזה" אמר ארטי וזימן אנרגיית חיים ירוקה זוהרת לידו.
שילו הנהן, וזימן את אנרגיית המגן, הצהובה והזוהרת, לידו. שניהם הרימו את ידם למעלה, ונורה קרן אור ירקרק ובהיר לשמיים, ומשם נוצרה כיפה זוהרת שהקיפה את כול הכפר.
לפתע הכפר צבר צבע. נהיה בהיר בכפר. והכפריים קמו על רגליהם, מחייכים, ובריאים. הם כולם ניגשו את הקוסמים. "אנו מודים לכם" אמר האיש איתו ארטי דיבר. "בזכותכם, הכפר שלנו יכול להתקיים… כמו שצריך…!" הוא חייך.
"המגן הזה יישאר כאן לתמיד, כך שאין צורך לדאגות…!" אמר ארטי ולחץ את ידו של האיש.
"אבל… ישנה עוד בעיה…!" אמר האיש בדאגה. "יש את השליט של הכפר הזה. הוא בטוח יאיים עלינו, ויהרוס את המגן הזה…! אתם חייבים להרוג את השליט האכזר הזה! גורל החיים שלנו תלוי בכם עכשיו"
"אל דאגה, אדוני" אמר ספארק בביטחון. "אנו נטפל בעניין…!"
"אז… איפה הוא נימצא?" שאל וורם ושפשף את ידיו.

הכפריים לקחו את ארבעת הקוסמים לטירה גדולה ומפחידה העשויה עץ רקוב.
הכפריים היו גם חמושים בקלשונים ולפידים. "אנו נילחם אתכם! ונחסל אותו בייחד!" אמר האיש לקוסמים.
הדלת של הטירה נפתחה מלבדה, ונשמעה חריקה מצמררת.
"טוב" אמר האיש בפחד. "זה כבר יותר מידי בשבילינו" הוא וכפריים זרקו את הנשקים שלהם למי הביצה. "זה היה מפחיד בטירוף ואנו לא צריכים את זה!" הוא והכפריים פנו לכיוון הכפר.
"רגע!" צעק ספארק. "אתה לא יכול לומר לנו לפכות נגד מה אנחנו נלחמים?"
האיש הסתכל על ספארק והלך אחורנית. "בואו ונגיד שהוא… מרושע כמו… שד!" הוא צעק והלך.
"חבר'ה, יש לי הרגשה לא טובה עם זה…" אמר וורם.
"כנראה עוגת הגבינה שאכלת לפני שיצאנו היא לא הייתה טובה…!" אמר ספארק.
"אבל… אנחנו הכנו את זה…!" אמר שילו.
"אז…" וורם הפסיק, החזיק את בתנו, ושם את ידו על פיו. "אנחנו לא יודעים לבשל…"


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך