מה מסתתר בחשכה.. (ההשתקפות 3)

דן נזכר מאיפה הוא מכיר אותה , למרות שהיא לא זוכרה לו היטב הוא היה בטוח שהוא ראה אותה במסיבה שהלך עליה לפניי חודשיים, הוא לא זוכר כמעט כלום מהמסיבה הכל היה כל כך מעורפל .
זאת הייתה המסיבה של חברו מיכאל שעלייה הוא הלך לפניי שבועיים אבל הוא עזב אותה מוקדם ועכשיו הוא נזכר גם למה , הוא זכר שהוא רקד אם הנערה מהמראה ושהם גם צחקו ביחד על משהו טיפשי ואז היא נעלמה לאנשהו הוא שמע אותה אומרת לו שהיא הולכת לעשות סיבוב עם האוטו והוא אמר שזה בסדר רק שתיזהר .
אחריי שהיא הלכה הוא נשאר עוד שעה וחצי במסיבה בערך הוא רקד קצת ועזר לזרוק לבריכה חבר שלו , ואז הוא לקח משקה כלשהו הוא היה בטוח שזה מיץ וכשהוא התחיל לשתות אותו הוא השתעל בפתאומיות וקלט שהוא בלע ביסלי או משהו, מי האדיוט שזרק את הביסלי לשם ? הוא חשב לעצמו .
הוא השתעל עוד קצת ושם לב שכמה אנשים דופקים לו על הגב , הוא התחיל לנשום ושמח שזה עבר הוא בדיוק התכוון ללכת לחפש את האדיוט שזרק לשם את הביסלי אבל אז הוא שמע כמה אנשים שמדברים על מישהו שנחנק למוות בגלל שהאוטו לא כאן ואי אפשר לקחת אותו לבית חולים .
דן מהיר להסתלק הוא זכר שהנערה לקחה את האוטו והוא ברח מהמסיבה במחשבה שהיא גרמה למותו , איך הוא היה יכול לשכוח אותה ? בכל מקרה הוא חזר לביתו אחריי המסיבה והמשיך בחייו כרגיל למחרת מיכאל עזב את העיר ( זאת היתה מסיבת הפרידה למיכאל) ומאז דן לא שמע ממנו יותר .
עכשיו הנערה הזאת נמצאת אצלו במראה ושרה בלי סיבה מוצדקת את עכביש קטן למרות שהוא הבין שהיא כבר העבירה לשיר אחר, הוא נבהל נורא ולא הבין מה היא עושה אצלו במראה הוא קרא לה " היי , את שומעת אותי " הוא צעק למראה, הנערה הרימה את ראשה פניה היו יפים מאוד כמו שזכר אותם .
לרגע היא נראתה מבוהלת ואז היא שאלה אותו " אתה יכול לשמוע אותי?" .
באותו הרגע היא נעלמה במראה והוא שוב פעם ראה את פניו במראה, הפנים שנשקפו לו מהמראה היו מאוד מבוהלים דן לא ידע מה קרה כאן אבל הוא רצה תשובות ואם הוא לא יקבל אותם אז הוא רצה לפחות חדר במחלקת בעיות פסיכולגייה בבית החולים .
אבל הוא ידע שהכול אמיתי הוא ידע שהוא שמע את הנערה הזאת והוא ידע שהוא חייב לעזור לה איכשהו הדבר היחידי שהוא לא ידע היה כיצד יוכל לעזור לה ואם יוכל לעזור לה בכלל.
מאז שדן שמע את הנערה במראה העניינים התחילו רק להידרדר , בגלל שהוא הבריז מבית סיפרו היום אמו שלו הייתה צריכה להתקשר אליו כבר ולצעוק עליו קצת אבל ביינתיים היא לא התקשרה אוליי לכם זה לא נראה דבר חשוד ביותר אבל בשביל דן זה דבר יותר מוזר מהמראה .
אמו שלו תמיד עקבה אחרי מצבו הלימודי וביקשה מהמורים ליידע אותה על כל דבר קטן שקרה איתו הברזה זה אחד הדברים האלו , הוא בטח סתם מדמיין את זה לעצמו אולי המורים פשוט לא ידעו אותה כי שכחו . כן זה בטח ההסבר הוא עלה לחדרו והתחיל לעשות את הדבר הכי מוזר להיום הוא התחיל לקרוא ספר דבר שלא היה אופייני לו, לדן אף פעם לא היה מספיק סבלנות לספרים הוא תמיד העדיף לגלוש במחשבו אך פתאום הוא הרגיש שיש לו הרבה זמן שהוא דיי ישמח לנצל אותו על ספר ההרגשה הייתה מאוד מוזרה האמת שכל היום הזה נראה מואוד מוזר , דן עלה על מיטתו ולפתע הוא הרגיש כבדות מסויימת רגע אחר כך הוא היה על הריצפה . מה קרה כאן?!?! דן חשב לעצמו אבל אז הוא הבין שכנראה הוא סתם החליק לו הוא עלה בחזרה על מיטתו והתחיל לקרוא את הספר .

בשעה שבע בערב בערך הוא שמע דלת נפתחת זאת בטח אימו היא כנראה חזרה מוקדם מהעבודה, אביו של דן עבד בניו יורק והוא אמור לחזור בשנה הבאה ואמו עבדה עד מאוחר בלילה והלכה לעבודה מוקדם בבוקר כך שלעיתים רחוקות יצא לדן לראות את אמו ואת אביו.
היום אמו חזרה מוקדם מהעבודה , כעבור כמה דקות דן החליט ללכת להגיד לה שלום אולי לא יצא לו לראות אותה לעוד הרבה זמן , הוא סגר את הספר שלו לאט ככל יכולתה הוא עדיין כעס על אמו על זה שהיא דיי הזניחה אותו בזמן שהיא התעסקה בעבודה שלה כל הזמן …
הוא ירד לסלון שהיה בקומה התחתונה ופתע הוא ראה את אמו מחזיקה תמונה שלו כשהוא היה ילד ובוכה לה בקול שקט שכמעט לא נשמע , דן נבהל מעט והמחשבה הראשונית שעלתה לו בראש הייתה שהיא כנראה שמעה שהבריז מהבית ספר ומאוכזבת ממנו כל כך עד שהיא מתגעגעת לימים שבהם הוא היה עדיין ילד קטן שלא עשה הרבה צרות , כעבור כמה דקות דן הבין שהמחשבה הזאת לא הגיונית .
הוא ניגש לאמא שלו " הכל בסדר אמא למה את בוכה ?" הוא שאל אותה בקול עדין מחשש לפגוע בה , היא לא ענתה הוא חיכה כמה דקות וחזר על שאלתו אבל היא לא ענתה לו רק הנידה בראשה לשלילה דן לא הצליח להבין מה זה אומר והוא פנה למקרר רק עכשיו הוא שם לב כמה רעב הוא היה .
הוא התחיל לפתוח את המקרר ולפתע הוא שמע צרחה שהגיעה מהסלון .