מה מסתתר בחשכה.. (ההשתקפות)
הכל היה נורא יפה ומאור כל כך , הסתכלתי על השתקפותי במים אך היא התעוותה והשתנתה למשהו שלא זיהיתי ….
נבהלתי והתחלתי לרוץ בכל המהירות שהיתה לי ולא ממש היה לי אכפת אם יש לי אוויר בריאות או לא , נכנסתי עמוק יותר על תוך היער הרבה יותר עמוק נעצרתי בגלל קול עמום שהגיע מן השיח שהיה מאחורי .
זאת רק ארנבת זאת רק ארנבת חשבתי לעצמי אבל ברור שזאת לא היתה רק ארנבת מתוך השיח יצא זאב ענק , יכולתי לשמוע את קולו בראשי , עכשיו את תשלמי אמר הקול.
טוב תאמינו או לא כל הטירוף הזה התחיל ביום רגיל לגמרי בלי שום סימנים אשר מבשרים רעות .
קמתי כמו כל בוקר סירקתי את שערי הקצרצר בצבע חום והתכוונתי לעוד יום לימודים ארוך ומייגע …
לקחתי את התיק שלי ויצאתי מביתי בדרך פגשתי את חברתי הטובה ניקול, מחכה לי שם עם החיוך המפחיד שלה .
באמת לניקול היה חיוך מפחיד כזה שעושה לך צמרמורת אבל התגברתי עליו כבר מזמן , התחלנו ללכת לעבר בית הספר מפטפטות אחת עם השנייה בקולי קולות .
האמת היא שאין לי מושג מתי העיניינים התחילו להשתבש אבל אני בטוחה שזה קרה בשיעור ספרות .
התחלתי לאבד את הריכוז שלי בשיעור התחלתי להרגיש מנומנמת ושמעתי בראשי קול מצמרר במיוחד אשר אמר לי לבוא לפגוש אותו .
זינקתי ממקומי ופלטתי צרחה על הכיתה כולם הסתכלו עליי והתחילו לצחוק זה היה דיי מביך .
בקיצור אחרי שקיבלתי הפרעה בשיעור , הלכתי לעבר ביתי וכשהגעתי לשם בסלון עמדה מראה חדשה עם מסגרת נורא יפה וכמעט … מהפנטת נעצתי בה עיניים כמה דקות , דקות שנמשכו הרבה מאוד זמן ..
ליד המראה הייתה פיסת נייר קרועה שלא שמתי עליה לב כל כך קודם .
לקחתי את הנייר ועליו היו רשומות מילים לא ברורות קארתי את המילים האלו בלי להבין מה הם אומרות בדיוק אבל הם נשמעו לי מאוד יפות ככה שקארתי אותן עוד שלוש פעמים , נכון שאני נראית לכם מחורפנת עכשיו?
האמת היא שאני בעצמי לא הייתי מודעת למעשי הייתי בסוג של היפנוט ..
בכל מקרה הרגשתי נורא גרוע אבל הצלחתי לשמוע קול בראשי שאמר לי את המילים ששתקו אותי את תשלמי על זה שהרגת אותו .
צרחתי בכל הכוח עד שהאוויר יצא מראותיי , ואז צרחתי על הבית עוד קצת ושאלתי מי זה.ץ תפסיק אם המתיחה הזאת עכשיו !!
אבל כמובן שזאת לא הייתה מתיחה עליתי לחדר שלי ונכנסתי למיטה רציתי לישון בלי להסתכל בשום השתקפות כלשהית.
הקול שבראש שלי חזר על אותן המילים כל הזמן תסתכלי במראה כדיי שתשלמי , חיים תמרות חיים ועוד כל מיני ביטויים שהיו משתקים אתכם .
הקול צדק באמת הרגתי מישהו אבל זה לא היה בכוונה בכלל לא …
אני רק בת 15 עכשיו אבל כשהייתי באחת המסיבות של חברותיי הם הציעו לי לנהוג ברכב שלהם בלי שאף אחד ידע ( לא הייתי שיכורה ) הסכמתי והתחלתי לנסוע זה היה ממש כיף והאצתי התרחקתי עוד ועוד והתעלמתי מחברותיי שקראו לי לחזור לעצור ולהסתובב .
אחריי שעתיים של נסיעה חזרתי עליהם אם חיוך מאוזן לאוזן אבל הם רק בכו ואני לא הבנתי למה, אחת מהם התחילה לצרוח עליי ואמרה שהכל באשמתי , בסוף התברר שילד אחד שלא הכרתי נחנק והאבולנסים לא היו פנויים וחשבו שעובדים עליהם, לא הייתה שום דרך לקחת אותו לבית חולים אז הוא נחנק למוות ..
תמיד האשמתי את עצמי בזה שלקחתי את המוכונית ובגלל זה תמיד האשמתי את עצמי במותו ..
אולי באמת מגיע לי למות בגלל זה שאלתי את עצמי .. לא אין סיכוי זאת לא הייתה אשמתי המלאה נכון?
בכל מקרה לא הצלחתי להירדם ואני לא יודעת מה עבר לי בראש אבל קמתי מהמיטה והתחלתי ללכת לעבר האגם שנמצא בתוך היער , המקום הזה תמיד הרגיע אותי אז חשבתי ללכת לשם ולהירגע שם.
כשהגעתי התישבתי על שפת האגם והתבלתי את רגליי באגם ההרגשה הייתה נעימה כל כך הצצתי לתוך האגם וראיתי את ההשתקפות שלי היא הייתה כל כך יפה מול אור הירח ופתאום היא התעוותה למשהו מגעיל ומפחיד ושמעתי את הקול בראשי אומר עכשיו את תשלמי ..
רצתי בכל המהירות ליער אך מתוך השיח ראיתי זאב ענק שהגיעה אליי זינק אליי וחתך את פניי איבדתי את הכרתי ..
התעוררתי בבוקר ושאלתי את עצמי איפה אני הייתי בשפת האגם , אבל איך הגעתי לשם הסתכלתי באגם וגיליתי שאין לי פנים אין לי השתקפות .. מיששתי את פניי בפחד והרגשתי את עייני ואת כל שאר הדברים שיש בפרצוף רגיל אך לא הייתה לי השתקפות התובבתי לאחור וראיתי מראה ומולה את הכיתה שלי .
שמעתי את הקול בראשי בפעם האחרונה הוא לחש עכשיו תחיי בהשתקפות של עצמך .. עד שתראי את עצמך באגם ..
אבל האגם נעלם וכך גם אני .
תגובות (6)
וואו. זה מדהים!!!!!! את כותבת המשך? בבקשה תכתבי!!
וואוו תודה =)) כן אני אכתוב המשך לסיפור הזה מחר או היום =))
ייאי:)
העלתי את ההמשך מזמן פשוט עדיין לא אישרו לי אותו, כתבתי שניי פרקיי המשך לסיפור הזה והיום אני כותבת את השלישי סליחה על האיחור …
מדהים !!! מחכה להמשך !! :)
תודה אלכס =))) העליתי =)))