תאיליה
הפרק הזה מוקדש לשירה ^_^ ולנויה:)
הקוראות הנאמנות שלי שמלוות אותי מתחילת הסדרה.
אוהבת אתכן <3

מולי והחתול המכושף :) פרק 9

תאיליה 05/01/2014 754 צפיות 2 תגובות
הפרק הזה מוקדש לשירה ^_^ ולנויה:)
הקוראות הנאמנות שלי שמלוות אותי מתחילת הסדרה.
אוהבת אתכן <3

נקודת מבט של הסופרת (סתם כי זה נשמע לי טוב יותר פה ככה):
"אמא, החביתה יצאה מעולה" אמרה מולי. "תודה" אמרה לה אמא ורותם פנתה לאבא.
"אבא הסלט מעולה, הוא ממש טעים" אמרה. תודה" הודה גם אבא.
מולי ורותם סיימו לאכול במהירות, טרפו את האוכל, כדי שיוכלו לחזור לחדרן ולשמור על גרם.
"תודה, היה טעים!" צרחו הבנות ומיהרו לחדרן.
"הן נהיות בלתי מובנות מיום ליום" אמרו אמא ואבא באנחה ופינו את השולחן.

נקודת מבט של מולי עוד פעם:
"תפתחי את הדלת, רותם" אמרתי לרותם בדאגה.
ידיה של רותם רעדו מדאגה הולכת וגוברת לגרם.
מה יהיה אם הוא לא יהיה שם?
לא רצינו לגלות.
רותם פתחה את הדלת ואני רצתי לעבר התיק שלי.

המשך בפרק הבא!


תגובות (2)

ממש אהבתי את הסיפור תמשיכיייי:))

06/01/2014 08:41

המשךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!!!! (טנקס על ההקדשה)

09/01/2014 09:38
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך