מלאכית מכדור הארץ -פרק 1

פשוט המשכתי לנסוע ולנסוע והמילים שלה רק הדהדו לי בראש "את מפלצת" ,"מהיום שנולדת ידעתי את זה", "הייתי צריכה להרוג אותך"..

אני לא מאמינה שהיא יכולה לומר לי דברים רעים כאלה..

הכאב שלי רק התחזק והדמעות פשוט המשיכו לזרום…ראיתי את הכביש קצת מטושטש אז עצרתי בחריקה חזקה ויצאתי מהרכב..

התחלתי ללכת כשאני עוד בוכה ורק עכשיו שמתי לב שיורד גשם והוא רק מתחזק ומתחזק..
פשוט נפלתי על הברכיים שלי ובכיתי חזק יותר ואז התחילו הרעמים והסופה התחזקה לא הבנתי מה קרה אבל זה ממש עניין אותי..

~~~~~
___" צריך להרגיע אותה עכשיו .. שון לך עכשיו לפני שזה יהיה מאוחר מידי"
שון "כן המנהלת עכשיו אני הולך"..
~~~~~

המשכתי לבכות והסופה והרעמים רק התחזקו והתחזקו ואז פתאום שמעתי מישהו אומר "תירגעי את צריכה להירגע ולהפסיק אותה"…

הסתכלתי עליו לכמה שניות ונעמדתי "להפסיק את מה" שאלתי אותו.. "את הסופה" הוא אמר..
"מי אתה ואיך אני יכולה להפסיק את הסופה?" שאלתי וצחקקתי

"אני שון ואני יסביר לך הכול אחר כך, עכשיו את צריכה לעצום עניים ולנשום עמוק".. הוא אמר והסתכל עלי.. לא ידעתי למה את עושה את זה אבל בטחתי בו ועצמתי את העניים מנסה להירגע ורק חשבתי על אבא.

אחרי כמה דקות הסופה הפסיקה, השמיים עדין היו שחורים ואפלים מכיוון שהשעה הייתה עשר וחצי בערב..

"שון אמרת שתסביר לי הכול" אמרתי קצת מבולבלת ממה שקרה עכשיו ובכלל ממה מקודם עם אמא שלי.. "כן בואי המנהלת תסביר לך" הוא אמר והושיט את היד שלו כדי שאני יחזיק אותה..

"המנהלת?" שאלתי והחזקתי את ידו אחרי כמה שניות כבר הינו בתוך משרד במקום אחר..