ממלכת הזהב||חלק 1
צלצול פעמון הזהב הגדול שתלוי על הטירה צלצל באוזניי.החדר שבו עמדתי היה מפואר מאוד. כולו היה עשוי כלים יפהפיים, כדים ענקיים שהגיעו עד לתקרה הגבוהה, פסלים של פרחי הממלכה וכיסא מלכות. הכיסא היה כה מיוחד, שאומרים שהמלכה בעצמה לא ידעה ממה הוא עשוי. אומרים שאבן הצדק האגדית, זו שאם שוברים אותה הממלכה מתפרקת, הוטמנה בתוך הכסא הלא-ניתן לשבירה. כל החדר אדיר המימדים היה עשוי אך ורק מזהב טהור. הו, כן, המלכה. בשמלת הזהב שלה והקשת הכחולה שהייתה עמוקה כל כך עד שגרמה לכאב בעיינים צעדה לאורך השטיח הארוך, המעוטר בפרחי תחרה לבנים.
היא התקרבה אליי יותר ויותר. כל צעד וצעד שלה הגביר יותר את היופי שלה. שיערה היה חום בהיר מאוד ועייניה סגולות בהירות. היא הייתה לבנה כשלג ונראתה כמו בובת חרסינה.
היא צעדה וצעדה, עד שהגיעה לקצה השטיח, שם אני עמדתי, ולחשה לי את המילה "אמת".
תגובות (0)