ממלכת סינריו- פרק 10!!

הפרק העשירי בסיפור "ממלכת סינריו". למי שלא קרא את שאר הפרקים מוזמן להיכנס לפרופיל שלי ולקרוא את שאר הפרקים. מקווה שתאהבו! :)

–10–

טיילר לא הייתה בטוחה מה יותר נורא, שאתה מאבד את החברה\כלבה שלך שהייתה צמודה אלייך במשך שנים או שעשרה פרשים עם סוסים שחורים וחסונים עומדים מסביבך ומאיימים עלייך בחרבות. היא כבר הבינה שהם לא באו לחלוק איתה חלב ועוגיות.
"מה אתה רוצה?" אמרה טיילר לאחד הפרשים והעמידה פנים שלא פחדה כלל.
"מה זה עניינך, ילדה קטנה?" אמר לה אחד הפרשים מאחוריה. הוא הוריד את המסכה שלו. היה לו עור לבן כסיד ושיער שחור נוטה לסגול. הוא התארך בחלק החלק השמאלי של הקרקפת. דווקא מגניב. העיניים שלו היו מהפנטות, שחור כהה בשילוב של אדום כדם.
"בשביל מה באתם?" השיבה לו.
"אנחנו מחפשים מישהו, לא עיניינך. ומי זה הבול עץ שלידיך?" הצביע לעבר לוקאס. לוקאס נבהל לרגע, נראה כאילו העירו אותו.
"אממ…אני…לוקאס" אמר לוקאס.
"לוקאס, שם נחמד, אבל זה לא אתה. חיילים, אחורה פנה! זה לא הם." אמר האיש.
"לא מי? תואיל בטובך כבר לגלות לי??" צעקה עליו טיילר.
האיש סובב את ראשו אלייה.
"אני לא חושב שהבנת עם מי התעסקת. אני ג'ף, מפקד החיילים של הטירה המלכותית, אשמח אם תתנהגי אליי בכבוד"
"ואם לא?" אמרה לו בנימה מתגרה.
ג'ף נעלב. זה נראה כאילו החטיפו לו סטירה.
"סליחה?" ג'ף רכן אליה.
"כן, אתה חצוף מידי בשביל להיות מפקד החיילים. אולי תקבץ נדבות? זה גם משהו. אתה צריך לחסוך כדיי לשנות את הפנים המכוערות שלך" אמרה לו טיילר בזלזול.
'וואו, רואים שהיא מעולם לא פגשה בני אדם' חשב לעצמו לוקאס.
"גבירתי הצעירה. אני מאוד מצטער, אבל התחצפות למפקד הצבא המלכותי נחשב לפשע. אולי למלכה זה לא מזיז, אבל אצלי כמובן, זה עונש מוות" ג'ף הוציא מהנדן שהיה תלוי על חגורתו חרב מחומר מוזר. הוא היה כסוף אבל לא הבריק. כנראה שזה לא כסף, הניחה טיילר, אבל היא זהרה באור סגול מעורפל.
"תכירי את החרב שלי, היא הדבר האחרון שתפגשי בחייך. שיסוף אחד ואת משותקת תוך כמה דקות" אמר ג'ף בנימה מרושעת.
טיילר לא הראתה פחד. היא הוציאה מאשפת החיצים שלה חץ. החוד של החץ היה בצבע אדום אש מהדם של הוולקנים, כנראה שזה אמור להבהיל אותו.
"אוקיי, חמודה, תגידי להתראות לבול עץ שלידיך, לא תראי אותו עוד!" הוא צעק את זה ורץ לעבר טיילר.

***

אנדרומדה הצליחה. היא לא מאמינה שהיא באמת הצליחה! היא הצליחה לחטוף את הכלבה המגודלת של הילדה, אבל מה היא תעשה איתה?
היא ישבה שם חסרת אונים. היא רק בת 16. מה אחותה ציפתה ממנה?
היא הייתה מרשעת. היא לא סבלה את אחותה. עד שהיא הצליחה לברוח ממנה לתמיד אחותה נזכרה לבוא ולאיים עלייה. מעניין מה עבר עלייה באותו יום. הניבים שלה היו בגודל לא טבעי.
'אוקיי, אנדרומדה, תחשבי' אמרה לעצמה. היא תשתול בכלבה שבב? לא, זה בטח ייפול.
היא תרעיל אותה? לא, זה סתם לא יעשה שום דבר.
ואז עלה במוחה של אנדרומדה רעיון מבריק. היא תתחזה למגי.
היא הרימה את שתי ידיה באוויר. ערפל התערבל סביבה. ואז היה בום על-קולי והמתחזה של מגי הופיעה בחדר.
'יש!!' חשבה לעצמה אנדרומדה. היא תפיל את הילדים האלה. היא יצאה מהבקתה שלה ואחרי מאמצים רבים סגרה את הדלת המתוקנת. תוכניתה יצאה לדרך!