ממלכת סינריו- פרק 14!!

כבר אין לי זמן לכתוב פה אז סורי אם לקח לי זמןן :\ טוב א משנה הפרק החדש כבר כאן! ואתם מוזמנים להיכנס לפרופיל שלי ולקרוא את שאר הפרקים. אני כרגע חושב על רעיון לסיפור חדש אז תהיו מוכנים ;)

–14–

לאנדרומדה כבר נמאס לחכות. היא יושבת כבר כמה שעות ליד הכניסה לארמון ומתפתה לא לרדוף אחרי פרפרים. 'מנהג מגונה של כלבים מגודלים' חשבה לעצמה.
שיעמם לה נורא. אולי היא תוכל להיכנס. היא שמעה באגביות על נשף שמתרחש הערב. אולי היא תצליח להתגנב ולרגל אחרי טיילר ולוקאס.
כשחושבים על זה, הם היו נחמדים. בסך הכל חבר'ה שרצו להפיל את אחותה המרשעת מהכס, ובצדק.
אבל היא ידעה שהיא חייבת לחסל אותם, ולא, תחוסל על ידי המלכה. היא מילמלה לחש. ערפל כחול עלה מהאדמה ועטף אותה. בין רגע היא הפכה בחזרה לצורתה הרגילה עם לבוש אצילי. שמלתה הכחולה הייתה מקושטת ביהלומים. שיערה החום- כהה היה אסוף ובפעם הראשונה בחייה לבשה עקבים. היא לא האמינה בעקבים. תמיד כשהיא התלבשה מגונדר מידי היא הרגישה מתנשאת.
היא כשלה לעבר הכניסה ופנתה לעיט שנשאר.
"שלום אדוני השומר, אני מניחה. באתי לנשף להיום בלילה" אמרה אנדרומדה בנימוס.
"בבקשה גבירתי, חדר האורחים במדרגות שמאלה. בעוד שעה בדיוק הנשף יתחיל" אמר העיט הזהוב ופתח את הדלת הענקית.
עכשיו היא הבינה את המבט ההמום של טיילר ושל לוקאס. זה היה עצום! כמעט יותר גדול מהטירה שלה.
היא נכנסה וצעדה לעבר פינה ריקה מאיש. היא מלמלה עוד לחש והעקבים שלה הפכו לנעליים רגילות לא פחות מגונדרות משמלתה הזוהרת.
היא ראתה עוד ועוד אנשים ממלאים את האולם המרכזי, זה כבר לא בטוח להתבלט. היא תחכה עד מחר ותשלים את מזימתה. אולי עד מחרתיים.
כשעלתה במדרגות לעבר חדר האורחים ראתה את טיילר ולוקאס.
"שלום, איך קוראים לך?" שאלה אותה הנערה.
"אממ…קוראים לי…ג'יין, ואת?" כאילו שלא ידעה
"טיילר" אמרה.
"וואו, היא שווה" הסתכל עלייה לוקאס במבט מטריד.
טיילר סטרה לו. "איך אתה מעז לחשוב עלייה ככה אם עוד לא נפגשנו?! אֹּמנם היא בגילנו אבל-"
דלתה של המלכה נפתח והיא התהלכה בצעדים מהירים לעבר מרפסת פנימית מעל כולם.
"אורחים נכבדים! ברוכים הבאים לנשף השבועי שלי! אתם מוזמנים להיכנס להיכל האורחים משמאלכם בזמנכם הפנוי ועוד מעט נתחיל" אמרה המלכה וחזרה אל חדרה.
"טוב..אז את רוצה להתלוות אלינו במהלך הנשף?" שאלה טיילר.
"אממ…טוב, אני…קשה לי…באמת ש-"
"נו בחייך! יהיה כיף, את נראית אחלה של בן-אדם, קצת פאן לא יזיק לך" קטע אותה לוקאס ועשה צעד ענק לעברה. היא התרחקה במקצת ואמרה "מצטערת, אבל…אני עסוקה" אמרה אנדרומדה ורצה לעבר ההיכל.
"טוב, ביי ג'יין! נתראה…כנראה עוד מעט" אמרה טיילר.
אנדרומדה רצה להיכל והתחבאה מאחורי קיר עם תמונה ענקית ויפה להפליא עם מסגרת זהב.
היא כעסה על עצמה. היא לא יכולה להתקרב ככה אל האנשים שהיא תרצח מחר. קשה לה.
מה תחשוב אחותה על כך? היא תדע שכנראה לא יהיה לה לב אחר כך לרצוח אותם. המשימה שלה לא תצא לפועל וזה יהיה הסוף המר של אנדרומדה. לא הולך לקרות!
בדיוק טיילר נכנסה לאולם. אנדרומדה החניקה צרחה.
"תקשיבי, ג'יין, את לא אמורה לפחד מאיתנו. אולי אנחנו קצת…מחשידים בגלל שאנחנו הצעירים היחידים פה יחד איתך, אבל תאמיני לי שיהיה כיף. תני לנו צ'אנס" אמרה טיילר והושיטה לה יד.
זהו. זה הסוף של אנדרומדה. מה היא תעשה? טוב, לבינתיים אי אפשר לעורר חשד.
"אוקיי" אמרה ג'יין והושיטה יד חזרה.
"תאמיני לי שלא תתחרטי. אולי קצת יהיה מוזר בגלל לוקאס ובגלל מגי…רגע- מגי!! אני חייבת להראות לך אותה! היא שולטת!" אמרה טיילר בהתחלהבות ומשכה אותה לעבר היציאה.
הלב של אנדרומדה צנח. מה לעשות?
"אממ, תקשיבי. אני אלרגית לכלבים מסוג פאריסון, זאת אומרת, סטאריגון, אז…אני מניחה שלא נוכל" אמרה אנדרומדה.
"טוב, חבל…" אמרה טיילר
'פשיוו' חשבה לעצמה. המוזיקה האצילית התחילה וכולם נכנסו לאולם.