ממלכת סינריו- פרק 7!!

שבת שלום לכולם :) זה הפרק החדש, אתם מוזמנים להיכנס לפרופיל שלי ולקרוא את שאר הפרקים, מקווה שתאהבו ;)

–7–

הוא לא האמין שככה היא תזרוק אותו לכלא, חשב ברוּטוֹס לעצמו. הוא הבין שהוא התנהג כמו פודל, ציית לכל דברי המלכה, קצת התחנף אלייה, אבל הוא לא בטוח אם היא יותר מכשפת אותו או יותר מפחידה אותו.
הוא חשב על תוכנית בריחה. כמובן שאת השמירה המרושלת במרתפי הכלא לא יהיה קשה לעבור. כולם מצייתים בדרך כלל למלכה, לא אכפת לה מגנבים או מרוצחים בממלכה שלה, רק מעצמה ומשלטונה המתנשא. השומר שנחר בכניסה לתא נראה קצת מעופף, אין מצב שהוא ישים לב שהוא יגנוב לו את המפתח. הוא הכניס את ידו לכיס השומר ולקח משם צרור מפתחות קטן. 'תא 1' היה רשום בכתב מלכותי על אחד המפתחות, כנראה שזה הוא. הוא פתח בשקט את התא שלו ויצא מהמרתף המאובק הזה.
'היה לי מזל הפעם', חשב לעצמו, 'אך שום דבר לא מובן מאליו'…הוא עשה את דרכו כמה שיותר מהר לאורווה המלכותית. הסוסה הצחורה שלו, ריה, חיכתה לו שם כאילו ידעה שהוא בא.
"בואי ילדונת, הגיע הזמן לברוח", הוא עלה על הסוסה והם ברחו שניהם לעבר היציאה.

***

אנדריאנה ישבה בשימלתה הסגולה במרכבה. הם היו אמורים להגיע עוד כמה דקות. כבר הייתה שעת אחר צהריים מאוחרת, והיא ידעה שהיא צריכה לחזור עד הערב. רק מה שחסר לה שתהפוך ל…המרכבה נעצרה בבת אחת, יחד עם מחשבותיה המודאגות של אנדריאנה. המשרת פתח לה את הדלת.
"בבקשה גבירתי" אמר לה בנימוס.
המלכה אנדריאנה הסתכלה מולה. כן, זה המקום. בקתה דיי גדולה, חלונות ירוקים, רעפים שחורים…
"תחזרו עוד חצי שעה, אני רוצה להיות עם אחותי בפרטיות" פקדה אנדריאנה על משרתיה.
"כמובן, לא אאחר" אמר קרל. הוא הצליף בסוסים והמרכבה נבלעה בין העצים.
אנדריאנה דפקה בדלת.
"מי זה?" לחש קול
"אנדריאנה" ענתה המלכה.
הדלת נפתחה לרווחה ואחותה הקטנה של אנדיאנה נגלתה מולה. עיניה הסגולות בהירות זהרו באור.
"שלום, אנדרומדה, כבר שנים שלא נפגשנו מאז החלטת לפרוש מבית המלוכה" אמרה אנדריאנה ונישקה את אחותה בלחייה.
"יש סיבה שפרשתי, ואת יודעת בדיוק למה. שלום לך" היא באה לסגור את הדלת.
המלכה עצרה אותה ברגלה.
"רק שנייה, אנדרומדה, ככה לסלק את אחותך? תקשיבי, לא התכוונתי לעשות לך רע באותו לילה, את יודעת שאת חשובה לי" אמרה המלכה.
"אם הייתי חשובה לך לא היית לוקחת לי את בעלי!" אמרה אחותה וסגרה מיד את דלתה.
"אנדרומדה, פתחי מיד את הדלת או ש-"
"או שמה? תגנבי לי את הרכוש שלי? זה בסדר, כבר גנבת חצי מהשמלות שלי בילדותך, עכשיו הסתלקי!" צעקה אנדרומדה על אחותה.
ניביה של אנדריאנה התבלטו מרוב עצבים. אגרופיה ניפצו את הדלת. היא נכנסה לתוך הבית ואיימה על אחותה עם טפרייה.
"אנדרומדה, תעשי מה שאבקש ממך, ולא, תמותי!" צעקה עלייה אנדריאנה.
אנדרומדה הביטה בה באימה.
"קחי את יכולות הכשפות שלך, ותהרגי בדרך זו או אחרת את שני הילדים הללו!" אנדריאנה הוציאה את כדור הבדולח שלה והראתה לה שני ילדים.
"ב-ב-בסדר" אמרה אנדרומדה מפוחדת.
"יופי, אז אני רואה שהסתדרנו בכל זאת" אמרה אנדריאנה וחזרה למצבה הרגיל.
"אני כעת הולכת, עבר עליי הרבה היום. נתראה, ואל תשכחי" אמרה המלכה ועברה דרך המשקוף.
היא עלתה על המרכבה. מזל שלא הגיע הערב.
המרכבה התחילה לנוע לעבר הטירה.