מפקד הטבעות פרק 16

כשהיא יצאה מהמקלחת היא נעלה את הדלת והחלונות. לאחר מכן היא פתחה את האור- שכיבתי אחרי שהיא נכנסה להתקלח.
אני אוהב להיות בחושך הוא נותן לי תחושת ביטחון מוזרה.

"מה שאני יראה לך אסור לך להגיד לף אחד."אמרה אדיסנה.
מתח השתרר בחדר עט אמרתי:"בסדר."
אדיסנה הנהנה ושלפה שלוש טבעות מכיסה; היא הניחה אותם על השולחן, המתח בחדר גבר.
כדי לשבור אותו שאלתי את אדיסנה "בת כמה את?"
היא הרימה את ראשה "מה זה קשור?" שאלה. אך אני התעלמתי משאלתה והמשכתי בלי לחכות לתגובה:"אם כל שנה את מקבלת טבעת את צריכה להיות בת שלוש עשרה לא? אבל את.."
"ארול!" היא קראה ואז הביטה בי, כנראה מבטי היה פגוע, כי היא אמרה: "סליחה."
היא התנשפה או נאנחה-היה קשה לדעת ככשכל הגוף מגיב כמו הפה-ואמרה:"אל תפריע לי"
בשאר הזמן, שתקתי, והבטתי בה,
חלק ממני אמר לי שיכול להיות שארול היה כאן, במיטה שלי שכנראה הייתה שלו, עמד איפה שאני עומד עכשיו,ומסכל על אדיסנה עושה פעולות מוזרות ביותר, ואולי רק אולי קיבל את הטבעת שאותה אני עכשיו מחזיק.
אם כך-מה גרם לו ללכת סתם כך??

הבטתי באדיסנה, דמעה קטנה ירדה לה על הלחי,
גם היא חשבה עליו.
היא הביטה בי, ומחקה את הדמעה במחי יד.
"תראה." אמרה והצבעיה על…
הורדתי את ראשי והבחנתי שבמקום שהיו שלושת הטבעות עומדת עכשיו טבעת אחת גדולה, וכשאני אומר גדולה, אני מתכוון בגודל של אגרוף של ילד אחד; צבע הטבעת היה חום-אפור עם צורה של ר' אבל עם קו הפוך ליד.
צורה שמעולם לא ראיתי לפני כן.
מעולם.
"איך עשית את זה?" שאלתי אותה. מופתע שאפשר לחבר את כל הטבעות לטבעת אחת גדולה;
היא הביטה בי ולחשה:"תראה." היא לקחה את הטבעת ודפקה אותה על השולחן כשהכיתוב למטה.
היא סובבה את הטבעת ועיקמה אותה, הניחה אותה על השולחן, הלכה כמה צעדים אחורה ועמדה מול הטבעת, אדיסנה, שפרצופה נהיה אדום ממאמץ, הוזיזה את ידה השמאלית ואת הימינית ורקדה מין ריקוד מוזר וקטן, כשהיא סיימה אותו, היא הרימה את כף ידה ולקחה את הטבעת הגדולה, סובבה אותה והטבעת התפרקה לשלוש.
הסמל נחקק בזכרוני.
"אני חושבת שהטבעות רוצות לומר לנו משהו."
"מסר?" שאלתי, לא הייתי בטוח.
"מסר." הסכימה